10 תובנות על ניהול ידע בארגונים – מה אנחנו יודעים כיום לאחר 15 שנות עיסוק בנושא הזה, ועוד תובנה אחת חשובה..

אז מה אנחנו יודעים לומר על ניהול ידע בארגונים, כיום, כחמש עשרה שנים מאז שהתחלנו לעסוק בנושא הזה בישראל? הלקח המרכזי שלי מעיסוק אינטנסיבי בנושא הוא שכמו בחיים, דברים טובים קורים (אבל הם קורים מעט, ולאט…), לצד דברים רעים שקרו (ואלו קורים – הרבה, ומהר…). על אלה כמו גם על אלה, בעשר תובנות, אולי לא כל כך פופולאריות, אבל – כאלה שנלמדו "מהשטח": להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Knowledge Mangement, Storytelling, מנהלים כמספרי סיפורים, תשתיות תומכות ידע | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | 31 תגובות

"הכול צפוי והרשות נתונה…"

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסע, משא ומסה | 3 תגובות

מסע ארוך ומדהים!

ליגאל היקר, להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | כתיבת תגובה

טוק טוק בדלת

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 2 תגובות

סיפור על עין ועל ידע

לפני שנים רבות היה לי מכר בארגון בו עבדתי, בן-ציון לוי שמו, עליו השלום, ירושלמי שורשי אסלי. בכל פעם שהייתי פוגש בו, ושואל לשלומו, היה אומר לי כך: להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעות אישיים ואחרים | 18 תגובות

שימור של ידע

בעת האחרונה, בעקבות שאלה בפורום ניהול הידע בישראל, החל דיון בנושא הנקרא 'שימור ידע של פורשים' בארגונים.

הנושא הנקרא 'שימור ידע' הוא לעתים קרובות מטעה, ועתיר-מיתוסים. אחד מהם, למשל, הוא שניתן ואפשרי "לשמר ידע". מניסיוני, אני מטיל בכך ספק רב. לכן, אני חושב שצריך לומר באומץ כמה עובדות בקשר לכך:
1. לא ניתן באמת "לשמר ידע". אלא אם כן הביטוי אינו מדוייק והכוונה היא לשמר מסמכים, נתונים, קבצים, מצגות, וכו'. אם אכן בזה מדובר, ראוי שנאמר זאת ביושר ולא נטעה את מי שסוברים שניתן "ללכוד", "לחץ", "לאסוף" את הידע מפורשים ו "לשים", "לאכסן", "לאגור" את ה "ידע" הזה במקום אכסון כלשהו. גם אם ניתן לעשות זאת, וכאמור, להערכתי – לא ניתן, איש לא מבטיח שמאן-דהו מהנשארים ייאות וירצה לטרוח לחפש ואז ללמוד מאותו פורש.
מה שכן ניתן לעשות הוא ללמוד מאותו פורש, במידה והפורש ישתכנע כי הלומד מעוניין באמת ללמוד, ולא "לקחת" את הידע מהפורש. למידה, היא כבר עניין מסֵדר שונה ולכך יש מתודלוגיות רבות.
2. הטכנולוגיה הוותיקה ביותר והאפקטיבית ביותר ללמידה, הבנה, יצירת משמעות, היסקים תלויי-הקשר וכו' היא סיפור ושיח. ידע מתרחש ונוצר אך ורק באינטראקציות חברתיות ועל כן צריך לוודא כי סביבות והזדמנויות כאלו הן דבר טבוע בשגרה ובתרבות הארגונית.
2. המילה 'שימור' אינה הולמת את טבעו של הידע, שהוא תלוי-הקשר ועניין, צומח ומתפתח כל הזמן, משנה צורה ותצורה וכו'. ארגון חייב לדאוג לכך שבארגון תתקיים סביבה מכבדת למידה וידע, וזו הצורה בטובה ביותר לכך שידע אכן יתפתח.
3. Michael Polanyi, Karl Weick, Dave Snowden ורבים אחרים, עסקו ועוסקים רבות במה שנקרא "ידע סמוי" ו "ידע גלוי". אני ממליץ לכולנו ללמוד לעומק את התובנה המתפתחת שלהם:
You always know more than you can tell, and you always can tell more than you can write down.
התובנה הזו, מתארת את הדרך שידע 'עושה' מהראש אל הכתב, כשבכל תחנה, משהוא אובד ונעלם. מה שארגונים רוצים, הוא להגיע ל Know. היות וזה לא ניתן, הם מסתפקים ב Write down. זה מסביר היטב מדוע ארגונים עוסקים בהקמת תשתיות טכנולוגיות הנקראות בטעות "מערכת ניהול ידע" (ועוד אומר על כך משהו בהמשך). זאת משום, שבתשתיות טכנולוגיות ניתן לאגור הרבה "Write downs"…ןלקרוא להם "ידע".

מה דעתכם?

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | 16 תגובות

שוק שחור לידע ואי-ידע שימושיים

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 12 תגובות

אל תש"עו לרע – חפשו רק טוב

אם, אם רק, להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעות אישיים ואחרים | 30 תגובות

מצוינים

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 2 תגובות

A Story on an Executive, Management and Knowledge

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Executives as Storytellers, Stories of Knowledge | עם התגים , , , , , , , , , , , | 5 תגובות