שימור של ידע

בעת האחרונה, בעקבות שאלה בפורום ניהול הידע בישראל, החל דיון בנושא הנקרא 'שימור ידע של פורשים' בארגונים.

הנושא הנקרא 'שימור ידע' הוא לעתים קרובות מטעה, ועתיר-מיתוסים. אחד מהם, למשל, הוא שניתן ואפשרי "לשמר ידע". מניסיוני, אני מטיל בכך ספק רב. לכן, אני חושב שצריך לומר באומץ כמה עובדות בקשר לכך:
1. לא ניתן באמת "לשמר ידע". אלא אם כן הביטוי אינו מדוייק והכוונה היא לשמר מסמכים, נתונים, קבצים, מצגות, וכו'. אם אכן בזה מדובר, ראוי שנאמר זאת ביושר ולא נטעה את מי שסוברים שניתן "ללכוד", "לחץ", "לאסוף" את הידע מפורשים ו "לשים", "לאכסן", "לאגור" את ה "ידע" הזה במקום אכסון כלשהו. גם אם ניתן לעשות זאת, וכאמור, להערכתי – לא ניתן, איש לא מבטיח שמאן-דהו מהנשארים ייאות וירצה לטרוח לחפש ואז ללמוד מאותו פורש.
מה שכן ניתן לעשות הוא ללמוד מאותו פורש, במידה והפורש ישתכנע כי הלומד מעוניין באמת ללמוד, ולא "לקחת" את הידע מהפורש. למידה, היא כבר עניין מסֵדר שונה ולכך יש מתודלוגיות רבות.
2. הטכנולוגיה הוותיקה ביותר והאפקטיבית ביותר ללמידה, הבנה, יצירת משמעות, היסקים תלויי-הקשר וכו' היא סיפור ושיח. ידע מתרחש ונוצר אך ורק באינטראקציות חברתיות ועל כן צריך לוודא כי סביבות והזדמנויות כאלו הן דבר טבוע בשגרה ובתרבות הארגונית.
2. המילה 'שימור' אינה הולמת את טבעו של הידע, שהוא תלוי-הקשר ועניין, צומח ומתפתח כל הזמן, משנה צורה ותצורה וכו'. ארגון חייב לדאוג לכך שבארגון תתקיים סביבה מכבדת למידה וידע, וזו הצורה בטובה ביותר לכך שידע אכן יתפתח.
3. Michael Polanyi, Karl Weick, Dave Snowden ורבים אחרים, עסקו ועוסקים רבות במה שנקרא "ידע סמוי" ו "ידע גלוי". אני ממליץ לכולנו ללמוד לעומק את התובנה המתפתחת שלהם:
You always know more than you can tell, and you always can tell more than you can write down.
התובנה הזו, מתארת את הדרך שידע 'עושה' מהראש אל הכתב, כשבכל תחנה, משהוא אובד ונעלם. מה שארגונים רוצים, הוא להגיע ל Know. היות וזה לא ניתן, הם מסתפקים ב Write down. זה מסביר היטב מדוע ארגונים עוסקים בהקמת תשתיות טכנולוגיות הנקראות בטעות "מערכת ניהול ידע" (ועוד אומר על כך משהו בהמשך). זאת משום, שבתשתיות טכנולוגיות ניתן לאגור הרבה "Write downs"…ןלקרוא להם "ידע".

מה דעתכם?

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | 16 תגובות

שוק שחור לידע ואי-ידע שימושיים

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 12 תגובות

אל תש"עו לרע – חפשו רק טוב

אם, אם רק, להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעות אישיים ואחרים | 30 תגובות

מצוינים

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 2 תגובות

A Story on an Executive, Management and Knowledge

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Executives as Storytellers, Stories of Knowledge | עם התגים , , , , , , , , , , , | 5 תגובות

Knowledge Management – Know where you came from and plan where you want to go

We all familiar with story about Alice approaching a junction in the wood, wondering to turn to the left or right. The advice given by Cheshire the cat is well known in the business scene: firstly, plan where you want to go, than move towards it. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Executives as Storytellers, Knowledge Mangement | כתיבת תגובה

אין מחיר לחופש

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים | 16 תגובות

Cynefin ושבעת העקרונות של ניהול הידע ע"פ Dave Snowden

עמיתי, Dave Snowden, בעל חברת הייעוץ והבלוג Cognitive Edge, מוביל מזה שנים את מודל Cynefin, לתיאור בעיות, מצבים ומערכות. לאחרונה הוא פרסם את שבעת העקרונות לניהול ידע ולמידה ארגונית.

הסבר פשוט על המודל ועל שבעת העקרונות, אפשר לראות בקטע הבא, שהכין עמית נוסף, Shawn Callahan, בעל הבלוג המצוין Anecdote, אפשר לראות בקטע הבא:

על שבעת העקרונות של ניהול הידע והלמידה הארגונית ע"פ Snowden, אפשר לקרוא כאן.

מעניין לשמוע: האם העקרונות האלה מוכרים גם לכם?!

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | 2 תגובות

למדו אצלי וכך כתבו לי

"…והתגובה העיקרית היתה -"וואו, איך לא חשבנו על זה קודם?" אז זהו. שעד לפני חצי שנה – גם אני לא חשבתי על זה. אין לי ספק שבזכות הקורס החשיבה היא אחרת, מערכתית יותר, שיתופית, והכלים שקיבלנו יוכלו לקדם ולסייע בהשגת המטרות שנציב. יגאל, תודה רבה! גם על מה שלימדת אותנו וגם על היחס והאכפתיות." ע', שירותי בריאות כללית

"תודה לך על קורס מעניין ופורה. למדתי הרבה תוך כוונה לממש" ל', משרד החינוך".. בעיניי, אתה איש מרתק עם ידע עצום וכמובן יחסי אנוש מצויינים- ציינתי זאת בפני מנהלת המכללה, לאחר שעזבת את הכיתה. בשורות טובות ותודה על הכל…" י', מרכז רפואי בילינסון"המון תודה על הלימוד הרב, הפתיחות והמקצועיות הרבה, אני אמליץ על הקורס הזה גם לאנשים אחרים שבאמת רוצים ללמוד ולהתחדש אין ספק שקורס כזה תורם רבות וגם לי באופן אישי תרם" ח', משרד הביטחון"ככל הנראה לא לסטודנט כמוני פיללת, אולם אני חייב לכתוב לך שוב מילה טובה. אתה מרצה נעים הליכות, סבלני, בעל ידע עצום ובעיקר מלא תשוקה למקצוע. אז שוב תודה" א', עיריית גבעתיים"תודה על כל הפירגונים שלך, אין ספק שהקבוצה נהנתה והעשירה ידיעותיה בזכות המרצה עורך הקורס. נדיר מאוד לראות בימינו מרצה שמכל הלב דואג להעברת הידע לתלמידים וכל כך מתעניין ונכון לעזור" י', עיריית רעננה"ציינתי בפני הנהלת המכללה את הרמה הגבוהה של הקורס וכן של התכנים שהעברת" ד'. עיריית אזור"נהניתי מאוד מהקורס וגם החכמתי" " ר', משרד החינוך"יגאל ידידי, הקורס שלך שינה את הגישה שלי לתחום המידע הארגוני והאישי ונתן לי כלים מרובים גם לחיים. העובדה שהגעתי לקורס במקרה מדהימה בעיני כיוון שזה אחד משני הקורסים בהם נהניתי ולמדתי הכי הרבה.( את השני אני כלל לא זוכר…). אני מאד מקווה שנמשיך לשמור על קשר וממליץ בפניך לתכנן קורס ניהול ידע למתקדמים", ש', רשות שדות התעופה"אני רוצה להביע את תודתי האישית, גם אם זה לא נצפה לעין לקחתי לי 'צנצנות של דבש'  בטעמים שתואמים לי  מהקורס ואין ספק כי הרחבתי את ידיעותיי בזכותך. (גם אם זה אינו נראה לעין..)" ר', מכבי שירותי בריאות"רצים לספר לחבר'ה…." המוטו של מנהלי הידע" ו', המכללה למינהל"חשוב לי שתדעו שבאופן אישי גם אני מחלקת את חיי לשניים, אני עדיין לא ממש מיישמת את הנלמד, כי כנראה האסימון עדיין לא נפל…אבל אני בהחלט מרגישה שיש פה הזדמנות נהדרת לשנות, להשפיע, לייעל ולשפר את איכות חיינו בארגון ובחיים בכלל. אני רוצה לנצל הזדמנות זו להודות לאיש האחד והיחיד שמניע ומוביל את הרעיון, מר יגאל חמיש, לא פגשתי אנשים כמותו וזו בהחלט אישיות שתיחרט בזכרוני לעד." מ', משרד המשפטים
"גם אני שמחתי לקחת חלק פעיל בקורס ונהניתי מאד מכל רגע! ….האמת שעדיין לא עיכלתי שאין יותר קורס בימי שלישי… היה בשביל מה לצפות אבל כמו כל דבר טוב אחר זה נגמר. תודה על הקורס הנפלא" מ', עיריית ת"א-יפו"תודה על החשיפה לעולם ניהול הידע. תודה על שינוי התודעה, לחיים ולעבודה. תודה על שלקחת אותנו למסע המדהים בן ארבעה-עשר המפגשים. תודה על החיוך העידוד והתמיכה, על שיתוף הידע וההנאה. בהחלט נפלתי מהכסא ברגע שהתיישבתי עליו בכיתה ברמת אפעל. אבל מה שחשוב הוא שאני לא זקוקה לכיסא יותר כי קבלתי כלים רבים שיחזיקו אותי בהמשך הדרך קדימה…" פ', משרד הבריאות
"הטבעת חותם…הפכת אותנו לשגרירים שלך ושל הרעיונות שלך…להגיד תודה לשולח הדוא"ל…" נ', רשות שדות התעופה"גרמת לי להסתכל בעיניים אחרות על הארגון שלי ועל עצמי…" ד', משרד המסחר והתעשייה •"יגאל ידע תמיד למצוא את הדרך…קורס ייחודי, מרצה מיוחד, מגוון רחב של נושאים חדשים…" ק', עיריית תל אביב יפו
"באתי בגלל 'גמול השתלמות'…מייד הבנתי שזה קורס איכותי…ידע עצום…כלים רבים…עולם שלם שלא ידעתי עליו…" ט', עיריית ראשון לציון•"מרצה מיוחד במינו..אלף תודות…אין עליך.." ת', עיריית אשדוד
עולים התלמידים על רבם

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | 2 תגובות

איך לקרוא הפוך (אבל נכון!) בעולם הידע – על RSS

אני יודע. כולם יודעים את זה…אני יודע. אבל בכל זאת, אולי יש מישהו שלא מכיר?!…

התפרסם גם ב YNET בשינויי נוסח קלים

מה עושה 'אדם מן הישוב'?
קם בבוקר, פותח עיתון, מדפדף, מדפדף, נעצר על ידיעה שמעניינת אותו וקורא. ממשיך לדפדף הלאה, עד שנעצר על עוד ידיעה שמעניינת אותו וכך הלאה. גם אני עשיתי כך במשך שנים, עד שתפסתי שאני קורא בצורה לא אפקטיבית: ראשית, אני צורֵך זמן יקר על 'דפדוף' במקום על 'קריאה' , שנית, אני קורא בהיקף 'מוגבל', כלומר: רק ממקור אחד, או שניים, או שלושה, וזהו. כלומר, בזמן בו אני מתרכז בשניים שלושה מקורות מידע, נוצר ידע רב במקומות ומקורות רבים אחרים, שאיני נגיש אליו כלל. יותר מכך: כדי להתמודד נכון עם היקף והיצף המידע בעולם הידע, אני צריך 'לקרוא הפוך'! אני צריך שכל מה שמעניין אותי, יגיע אלי, אוטומטית, ואז, אוכל להתרכז בדבר האמיתי – לקרוא. אני רוצה שהרשת תעבוד למעני.
 
'לפני ואחרי'
מי שמכיר אותי יודע שאני משתמש לעתים בביטוי "אני יכול לחלק את החיים שלי לשני חלקים: לפני שהתחלתי את…ואחרי שהתחלתי את…". זה נוגע למשל להיכרות שלי עם רשת האינטרנט – בהחלט אירוע מכונן שהשפיע רבות על הדרך שבה אני לומד, מתקשר ומשתף ידע. בהמשך, אירוע מעצב נוסף הוא תחילת הבְּליגה שלי ב 'רשימות'. כמי שעוסק בלמידה ובידע, בארגונים ובכלל, נפתח בפני מרחב אפשרויות עצום בממדיו בכל הקשור בגישה ובזרימה של ידע. הבלוג, נתן דחיפה עצומה לנוכחות הפרופסיונאלית שלי בתחום העיסוק שלי, וזה נמדד באינספור קישורים, הפניות, פניות שאני מקבל בעיקר מאנשים שלא הכרתי קודם.
 
"הרי את מRSS לי…"
מה שהזניק את יכולתי להגיע ולדלות מתוך המצבורים הענקיים של הידע ולהרחיב את הלמידה שלי, הוא ה RSS– תקן תוכנה שמקפיץ בצורה דרמטית את האופן בו אנחנו נחשפים לידע וצורכים ידע, אבל מעבר לכך – תורם ישירות ליצירתן, לעיבוין ולהעמקתן של רשתות ידע. במתח המובנה בין העיתונות הקלאסית לבין הבלוגוספירה, תופס ה RSS תפקיד חשוב ביותר: העיתונים והעיתונאים עשו בתחילה רבות על מנת לבדל את עצמם מהכתיבה הוירטואלית בבלוגים. אך מרגע שהוקמו לעיתונים אלה אתרים וירטואליים באינטרנט, אימצו אתרים אלו במהירות את תקן ה RSS, שצמח בעולם הבלוגים. למעשה, ה RSSשינה בצורה דרמטית את הדרך שבה קוראי העיתונים מגיבים לכותבי המאמרים ולעמודאים, ויש אפילו סימנים לכך שמהירות תגובה זו מביאה לכך שתפקידם הקלאסי של קוראים – משתנה גם הוא: תפקידם מתחיל עם כתיבת המאמר ולעתים הם אף שותפים לכתיבה. בעבר, תפקידם החל רק עם תום הכתיבה, והיה מוגבל ביותר. בנקל אוכל לומר שגם במועד בו אתחלתי לאמץ את השימוש המושכל ב RSS מחלק את חיי לשני חלקים: "לפני" ו אחרי"….מאותו היום, העין שלי קופצת אוטומטית בכל אתר או בלוג לראות איפה המלבן הכתום עם רבעי הקשתות הלבנות. בעיני, זה אינו סימן רק למקצועיות או למקצוענות של הבלוג וכותבו – אלא בעיקר סימן לכך שהכותב מעוניין שאני אקרא את מה שהוא כותב ולכן הוא דואג לאפשר לי ערוץ תקשורת בו אדע מייד שהכותב מעלה רשימה חדשה. 
 
האם זה 'חוסך' זמן?
ייתכן מאוד שהזמן שאני מקדיש ללמידה, לעיון במידע ולהתמקצעות – רב יותר מאשר מי שאינו נעזר ב RSS. אבל, אני סבור שהזמן שאני משקיע בכך הוא אפקטיבי יותר מאשר קריאה רגילה.
למעשה, התהליכים המסורתיים התהפכו: בעבר, קראנו עיתון, או עיינו באתר, והתעכבנו על מה שמעניין אותנו והעמקנו בו. תהליך כזה היינו חייבים לבצע שוב ושוב, בכל פעם באתר או בעיתון אחר.
כיום, הרשת והיישומים הטכנולוגיים מאפשרים לנו לעשות אותו דבר – אבל בכיוון ההפוך: אנחנו יכולים להגדיר מה מעניין אותנו (טקסונומית הידע, עץ הידע האישי שלנו) ואז לבקש שהרשת תציג לנו מייד את כל מה שנכתב/מתפרסם בנושאים המעניינים אותנו – ברגע הפרסום. כלומר: אנחנו יכולים לכלול בתפוצת העניין שלנו לא (רק) אתרים או בלוגים של בלוגרים ספציפיים, אלא נושאים מכל רחבי הבלוג וספירה או העיתונוספירה.
 
מה אפשר 'לקבל' מזה?
אפשר לשלב בקורא ה RSSים שלך ערוצי RSS משלושה מקורות עיקריים:
·         אתרים
·         כותבים
·         נושאים
כלומר, בכל עת שאתר או כותב (למשל בלוגר) יעלו ידיעה חדשה, או בכל עת שנושא שאתה מחפש יופיע באתר מסוים ברשת – קורא ה RSSים יזהה זאת ויציג לך את העדכונים וכך תוכל לקרוא בכל רגע מה מתפרסם בכל רחבי העולם בנושא שאתה מתעניין בו.
 
איך 'עושים' את זה?
בכל אתר אינטרנט בו אתם מעיינים, חפשו את הקישור ל RSS. תגלו שלאתרים רבים יש שפע ערוצי RSS ורק צריך לבחור אחד מתוכם אשר מעניין אתכם, ולהעתיק את כתובתו לקורא ה RSSים שלכם.
על מנת לאתר נושא משעניין אתכם ולקבל את ערוץ ה RSS שלו, תצטרכו 'לעמול' מעט: ראשית – וזה הקטע הקשה ביותר – עליכם להגיד וליצור את הרשימה של הנושאים המעניינים אתכם – זה יכול להיות, שם, מונח, צירופי מלים, תחום עניין וכו'. ככל שהנושא יהיה "חד וממוקד" יותר – מה טוב. זה קשה כי צריך לחשוב הפוך: מה אתם רוצים למצוא ולא לחשוב "מה אתם רוצים לחפש"…
בהמשך, היכנסו למנוע החיפוש Google BlogSearch, בכתובת http://blogsearch.google.com והקליקו בחלון החיפוש את הנושא שבו
אתם מתעניינים. שמו לב שבעמוד התוצאות שתקבלו קיים קישור RSS המציג את תוצאות החיפוש. כל שנותר לכם לעשות הוא להעתיק את כתובת ערוץ ה RSS של תוצאות החיפוש, ולשלב אותו בקורא ה RSSים שלכם, וזהו!
 
באיזה קורא RSSים להשתמש?
קיימים קוראי RSS רבים, וחלקם אף משולבים בסביבת העבודה ש שלנו, למשל בתוכנת הדוא"ל Outlook 2007 או בדפדפן האינטרנט Internet Explorer 7. קיימים גם קוראי RSS שניתן להתקין אותם על המחשב.
אני חושב שכדאי לייחד לקריאת RSSים קורא נפרד, אשר יעבוד גם ברשת, וממליץ מאוד על Google Reader, בכתובת http://reader.google.com
 
וזהו?!
בעיקרון, כן. למעשה, יש עוד המון מה ללמוד: איך לתפעל את הקורא נכון, איך ליצור 'כיסוי' נכון של מקורות מידע באמצעות RSS, איך לייתֵר כפילויות, איך לנהל את המשאב של ערוצי RSS רבים, איך ניתן לסנן ולחפש, איך לשתף בין קוראי RSS של עמיתים, ועוד.

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע | 13 תגובות