מסע, מסה ומשא – תצפית על ארגונים, ניהול וידע

להמשיך לקרוא ←

עמיתי, Dave Snowden, בעל חברת הייעוץ והבלוג Cognitive Edge, מוביל מזה שנים את מודל Cynefin, לתיאור בעיות, מצבים ומערכות. לאחרונה הוא פרסם את שבעת העקרונות לניהול ידע ולמידה ארגונית.

הסבר פשוט על המודל ועל שבעת העקרונות, אפשר לראות בקטע הבא, שהכין עמית נוסף, Shawn Callahan, בעל הבלוג המצוין Anecdote, אפשר לראות בקטע הבא:

על שבעת העקרונות של ניהול הידע והלמידה הארגונית ע"פ Snowden, אפשר לקרוא כאן.

מעניין לשמוע: האם העקרונות האלה מוכרים גם לכם?!

"…והתגובה העיקרית היתה -"וואו, איך לא חשבנו על זה קודם?" אז זהו. שעד לפני חצי שנה – גם אני לא חשבתי על זה. אין לי ספק שבזכות הקורס החשיבה היא אחרת, מערכתית יותר, שיתופית, והכלים שקיבלנו יוכלו לקדם ולסייע בהשגת המטרות שנציב. יגאל, תודה רבה! גם על מה שלימדת אותנו וגם על היחס והאכפתיות." ע', שירותי בריאות כללית

"תודה לך על קורס מעניין ופורה. למדתי הרבה תוך כוונה לממש" ל', משרד החינוך".. בעיניי, אתה איש מרתק עם ידע עצום וכמובן יחסי אנוש מצויינים- ציינתי זאת בפני מנהלת המכללה, לאחר שעזבת את הכיתה. בשורות טובות ותודה על הכל…" י', מרכז רפואי בילינסון"המון תודה על הלימוד הרב, הפתיחות והמקצועיות הרבה, אני אמליץ על הקורס הזה גם לאנשים אחרים שבאמת רוצים ללמוד ולהתחדש אין ספק שקורס כזה תורם רבות וגם לי באופן אישי תרם" ח', משרד הביטחון"ככל הנראה לא לסטודנט כמוני פיללת, אולם אני חייב לכתוב לך שוב מילה טובה. אתה מרצה נעים הליכות, סבלני, בעל ידע עצום ובעיקר מלא תשוקה למקצוע. אז שוב תודה" א', עיריית גבעתיים"תודה על כל הפירגונים שלך, אין ספק שהקבוצה נהנתה והעשירה ידיעותיה בזכות המרצה עורך הקורס. נדיר מאוד לראות בימינו מרצה שמכל הלב דואג להעברת הידע לתלמידים וכל כך מתעניין ונכון לעזור" י', עיריית רעננה"ציינתי בפני הנהלת המכללה את הרמה הגבוהה של הקורס וכן של התכנים שהעברת" ד'. עיריית אזור"נהניתי מאוד מהקורס וגם החכמתי" " ר', משרד החינוך"יגאל ידידי, הקורס שלך שינה את הגישה שלי לתחום המידע הארגוני והאישי ונתן לי כלים מרובים גם לחיים. העובדה שהגעתי לקורס במקרה מדהימה בעיני כיוון שזה אחד משני הקורסים בהם נהניתי ולמדתי הכי הרבה.( את השני אני כלל לא זוכר…). אני מאד מקווה שנמשיך לשמור על קשר וממליץ בפניך לתכנן קורס ניהול ידע למתקדמים", ש', רשות שדות התעופה"אני רוצה להביע את תודתי האישית, גם אם זה לא נצפה לעין לקחתי לי 'צנצנות של דבש'  בטעמים שתואמים לי  מהקורס ואין ספק כי הרחבתי את ידיעותיי בזכותך. (גם אם זה אינו נראה לעין..)" ר', מכבי שירותי בריאות"רצים לספר לחבר'ה…." המוטו של מנהלי הידע" ו', המכללה למינהל"חשוב לי שתדעו שבאופן אישי גם אני מחלקת את חיי לשניים, אני עדיין לא ממש מיישמת את הנלמד, כי כנראה האסימון עדיין לא נפל…אבל אני בהחלט מרגישה שיש פה הזדמנות נהדרת לשנות, להשפיע, לייעל ולשפר את איכות חיינו בארגון ובחיים בכלל. אני רוצה לנצל הזדמנות זו להודות לאיש האחד והיחיד שמניע ומוביל את הרעיון, מר יגאל חמיש, לא פגשתי אנשים כמותו וזו בהחלט אישיות שתיחרט בזכרוני לעד." מ', משרד המשפטים
"גם אני שמחתי לקחת חלק פעיל בקורס ונהניתי מאד מכל רגע! ….האמת שעדיין לא עיכלתי שאין יותר קורס בימי שלישי… היה בשביל מה לצפות אבל כמו כל דבר טוב אחר זה נגמר. תודה על הקורס הנפלא" מ', עיריית ת"א-יפו"תודה על החשיפה לעולם ניהול הידע. תודה על שינוי התודעה, לחיים ולעבודה. תודה על שלקחת אותנו למסע המדהים בן ארבעה-עשר המפגשים. תודה על החיוך העידוד והתמיכה, על שיתוף הידע וההנאה. בהחלט נפלתי מהכסא ברגע שהתיישבתי עליו בכיתה ברמת אפעל. אבל מה שחשוב הוא שאני לא זקוקה לכיסא יותר כי קבלתי כלים רבים שיחזיקו אותי בהמשך הדרך קדימה…" פ', משרד הבריאות
"הטבעת חותם…הפכת אותנו לשגרירים שלך ושל הרעיונות שלך…להגיד תודה לשולח הדוא"ל…" נ', רשות שדות התעופה"גרמת לי להסתכל בעיניים אחרות על הארגון שלי ועל עצמי…" ד', משרד המסחר והתעשייה •"יגאל ידע תמיד למצוא את הדרך…קורס ייחודי, מרצה מיוחד, מגוון רחב של נושאים חדשים…" ק', עיריית תל אביב יפו
"באתי בגלל 'גמול השתלמות'…מייד הבנתי שזה קורס איכותי…ידע עצום…כלים רבים…עולם שלם שלא ידעתי עליו…" ט', עיריית ראשון לציון•"מרצה מיוחד במינו..אלף תודות…אין עליך.." ת', עיריית אשדוד
עולים התלמידים על רבם

מה עושה 'אדם מן הישוב'?
קם בבוקר, פותח עיתון, מדפדף, מדפדף, נעצר על ידיעה שמעניינת אותו וקורא. ממשיך לדפדף הלאה, עד שנעצר על עוד ידיעה שמעניינת אותו וכך הלאה. גם אני עשיתי כך במשך שנים, עד שתפסתי שאני קורא בצורה לא אפקטיבית: ראשית, אני צורֵך זמן יקר על 'דפדוף' במקום על 'קריאה' , שנית, אני קורא בהיקף 'מוגבל', כלומר: רק ממקור אחד, או שניים, או שלושה, וזהו. כלומר, בזמן בו אני מתרכז בשניים שלושה מקורות מידע, נוצר ידע רב במקומות ומקורות רבים אחרים, שאיני נגיש אליו כלל. יותר מכך: כדי להתמודד נכון עם היקף והיצף המידע בעולם הידע, אני צריך 'לקרוא הפוך'! אני צריך שכל מה שמעניין אותי, יגיע אלי, אוטומטית, ואז, אוכל להתרכז בדבר האמיתי – לקרוא. אני רוצה שהרשת תעבוד למעני.
 
'לפני ואחרי'
מי שמכיר אותי יודע שאני משתמש לעתים בביטוי "אני יכול לחלק את החיים שלי לשני חלקים: לפני שהתחלתי את…ואחרי שהתחלתי את…". זה נוגע למשל להיכרות שלי עם רשת האינטרנט – בהחלט אירוע מכונן שהשפיע רבות על הדרך שבה אני לומד, מתקשר ומשתף ידע. בהמשך, אירוע מעצב נוסף הוא תחילת הבְּליגה שלי ב 'רשימות'. כמי שעוסק בלמידה ובידע, בארגונים ובכלל, נפתח בפני מרחב אפשרויות עצום בממדיו בכל הקשור בגישה ובזרימה של ידע. הבלוג, נתן דחיפה עצומה לנוכחות הפרופסיונאלית שלי בתחום העיסוק שלי, וזה נמדד באינספור קישורים, הפניות, פניות שאני מקבל בעיקר מאנשים שלא הכרתי קודם.
 
"הרי את מRSS לי…"
מה שהזניק את יכולתי להגיע ולדלות מתוך המצבורים הענקיים של הידע ולהרחיב את הלמידה שלי, הוא ה RSS– תקן תוכנה שמקפיץ בצורה דרמטית את האופן בו אנחנו נחשפים לידע וצורכים ידע, אבל מעבר לכך – תורם ישירות ליצירתן, לעיבוין ולהעמקתן של רשתות ידע. במתח המובנה בין העיתונות הקלאסית לבין הבלוגוספירה, תופס ה RSS תפקיד חשוב ביותר: העיתונים והעיתונאים עשו בתחילה רבות על מנת לבדל את עצמם מהכתיבה הוירטואלית בבלוגים. אך מרגע שהוקמו לעיתונים אלה אתרים וירטואליים באינטרנט, אימצו אתרים אלו במהירות את תקן ה RSS, שצמח בעולם הבלוגים. למעשה, ה RSSשינה בצורה דרמטית את הדרך שבה קוראי העיתונים מגיבים לכותבי המאמרים ולעמודאים, ויש אפילו סימנים לכך שמהירות תגובה זו מביאה לכך שתפקידם הקלאסי של קוראים – משתנה גם הוא: תפקידם מתחיל עם כתיבת המאמר ולעתים הם אף שותפים לכתיבה. בעבר, תפקידם החל רק עם תום הכתיבה, והיה מוגבל ביותר. בנקל אוכל לומר שגם במועד בו אתחלתי לאמץ את השימוש המושכל ב RSS מחלק את חיי לשני חלקים: "לפני" ו אחרי"….מאותו היום, העין שלי קופצת אוטומטית בכל אתר או בלוג לראות איפה המלבן הכתום עם רבעי הקשתות הלבנות. בעיני, זה אינו סימן רק למקצועיות או למקצוענות של הבלוג וכותבו – אלא בעיקר סימן לכך שהכותב מעוניין שאני אקרא את מה שהוא כותב ולכן הוא דואג לאפשר לי ערוץ תקשורת בו אדע מייד שהכותב מעלה רשימה חדשה. 
 
האם זה 'חוסך' זמן?
ייתכן מאוד שהזמן שאני מקדיש ללמידה, לעיון במידע ולהתמקצעות – רב יותר מאשר מי שאינו נעזר ב RSS. אבל, אני סבור שהזמן שאני משקיע בכך הוא אפקטיבי יותר מאשר קריאה רגילה.
למעשה, התהליכים המסורתיים התהפכו: בעבר, קראנו עיתון, או עיינו באתר, והתעכבנו על מה שמעניין אותנו והעמקנו בו. תהליך כזה היינו חייבים לבצע שוב ושוב, בכל פעם באתר או בעיתון אחר.
כיום, הרשת והיישומים הטכנולוגיים מאפשרים לנו לעשות אותו דבר – אבל בכיוון ההפוך: אנחנו יכולים להגדיר מה מעניין אותנו (טקסונומית הידע, עץ הידע האישי שלנו) ואז לבקש שהרשת תציג לנו מייד את כל מה שנכתב/מתפרסם בנושאים המעניינים אותנו – ברגע הפרסום. כלומר: אנחנו יכולים לכלול בתפוצת העניין שלנו לא (רק) אתרים או בלוגים של בלוגרים ספציפיים, אלא נושאים מכל רחבי הבלוג וספירה או העיתונוספירה.
 
מה אפשר 'לקבל' מזה?
אפשר לשלב בקורא ה RSSים שלך ערוצי RSS משלושה מקורות עיקריים:
·         אתרים
·         כותבים
·         נושאים
כלומר, בכל עת שאתר או כותב (למשל בלוגר) יעלו ידיעה חדשה, או בכל עת שנושא שאתה מחפש יופיע באתר מסוים ברשת – קורא ה RSSים יזהה זאת ויציג לך את העדכונים וכך תוכל לקרוא בכל רגע מה מתפרסם בכל רחבי העולם בנושא שאתה מתעניין בו.
 
איך 'עושים' את זה?
בכל אתר אינטרנט בו אתם מעיינים, חפשו את הקישור ל RSS. תגלו שלאתרים רבים יש שפע ערוצי RSS ורק צריך לבחור אחד מתוכם אשר מעניין אתכם, ולהעתיק את כתובתו לקורא ה RSSים שלכם.
על מנת לאתר נושא משעניין אתכם ולקבל את ערוץ ה RSS שלו, תצטרכו 'לעמול' מעט: ראשית – וזה הקטע הקשה ביותר – עליכם להגיד וליצור את הרשימה של הנושאים המעניינים אתכם – זה יכול להיות, שם, מונח, צירופי מלים, תחום עניין וכו'. ככל שהנושא יהיה "חד וממוקד" יותר – מה טוב. זה קשה כי צריך לחשוב הפוך: מה אתם רוצים למצוא ולא לחשוב "מה אתם רוצים לחפש"…
בהמשך, היכנסו למנוע החיפוש Google BlogSearch, בכתובת http://blogsearch.google.com והקליקו בחלון החיפוש את הנושא שבו
אתם מתעניינים. שמו לב שבעמוד התוצאות שתקבלו קיים קישור RSS המציג את תוצאות החיפוש. כל שנותר לכם לעשות הוא להעתיק את כתובת ערוץ ה RSS של תוצאות החיפוש, ולשלב אותו בקורא ה RSSים שלכם, וזהו!
 
באיזה קורא RSSים להשתמש?
קיימים קוראי RSS רבים, וחלקם אף משולבים בסביבת העבודה ש שלנו, למשל בתוכנת הדוא"ל Outlook 2007 או בדפדפן האינטרנט Internet Explorer 7. קיימים גם קוראי RSS שניתן להתקין אותם על המחשב.
אני חושב שכדאי לייחד לקריאת RSSים קורא נפרד, אשר יעבוד גם ברשת, וממליץ מאוד על Google Reader, בכתובת http://reader.google.com. 
 
וזהו?!
בעיקרון, כן. למעשה, יש עוד המון מה ללמוד: איך לתפעל את הקורא נכון, איך ליצור 'כיסוי' נכון של מקורות מידע באמצעות RSS, איך לייתֵר כפילויות, איך לנהל את המשאב של ערוצי RSS רבים, איך ניתן לסנן ולחפש, איך לשתף בין קוראי RSS של עמיתים, ועוד.

מנהלים בארגונים אותם אני פוגש לאחרונה, מספרים לי על ההזדמנות שנקרתה בפניהם לבצע מה שהם קוראים "התייעלות" תוך ניצול העיתוי "הנוח" של תשומת לב למשבר הכלכלי הפוקד את ארה"ב והעולם, ולפטר עובדים. אם קיים צורך אמיתי, אני יכול להבין את הצורך בהגברת האפקטיביות ובהץתייעלות בשוק תחרותי, אבל תמיד כדאי לחשוב על הנזק שייגרם עקב פיטורי 'אווירה' שכאלה.
אתמול אמר ראה"מ אולמרט בכנס כלכלי את הדברים הבאים:

"אני ממליץ בפניכם, תחשבו על העובדים שלכם לא פחות משאתם חושבים על הנכסים הפיננסיים שלכם. אין בישראל נכס גדול יותר ורב עוצמה יותר מכוח היצירה של איש העסקים ושל העובד הישראלי. לפעמים הפיתוי גדול ברגע שהמצב לוחץ לוותר על חלק מהעובדים, אך הנזק לטווח הארוך לעסקים עלול להיות הרבה יותר גדול מאשר התועלת המיידית שצפויה לצמוח מהקטנת מספר העובדים והגידול באבטלה".

אני רוצה להאמין כי כוונת ראה"מ היתה לנזק שייגרם בטווח הארוך כתוצאה מפיטורי עובדים, בעלי ידע, שנבנה, נאגר ופותח במשך שנים, שירד לטמיון עם פיטורי עובדים אלו.

לעניין זה, אני יכול רק לשוב ולהזכיר למה למנהלים ולארגונים כדאי דווקא עכשיו, בעת הזו, ללמוד, לעסוק ולפעול ללמידה ולניהול הידע.

אם

תִּקְראוּ, תְּלַמדו, תכתבו, תטיילו, תבלגו ותספרו, תְּכַייפו, תצפו, תדברו, ,תחקרו ותבינו, תשירו, תעיינו, תבשלו, תִלְמדו, תִּפַגְּשו, תעמיקו, תְּחַדשו, תּתְחַדשו, תצטערו, תתנו, תִּתְנסו, תְּתְעניֵינו, תֵיטִיבו, תסלחו, תסבירו, תַּחְלְקוּ,

אז

בודאי שתהיה לכם ולכולנו שנה טובה וברוכה.

שנה טובה!

פארק הסחלבים אוטופיה, בחן

מתוך כתבה המתפרסמת הבוקר ב The Marker:

"אני מתקשה להאמין, אבל אני מתחיל עכשיו במסע ארוך וחדש", כתב מנכ"ל בזק, אבי גבאי, לכל 7,000 עובדיו. "מסע לכתיבת בלוג. בלוג נתפש אצלי כדבר פומפוזי, אפילו קצת יהיר, שמתאים לכאלה שכותבים בקלות. מאחר שאיני תופש את עצמי כאדם פומפוזי וודאי לא כאחד שכותב בקלות, החלטתי להקדיש את המילים הראשונות כדי להסביר למה בעצם אני כותב כאן".

לפני כשבע שנים, הוקם (למיטב ידיעתי) בלוג ראשון ב(תוך)ארגון בישראל.

טוב, האמת, זה לא היה בדיוק בלוג (כלומר, לא היה ברור שלדבר הזה קוראים בלוג), אבל בעובדה, זה היה תת-אתר באינטרה-נט הארגוני של חטיבת הנדסה ותכנון בבזק, מבוסס Sharepoint בגרסת הסבתא של הגרסה הנוכחית…

כשהקמתי אותו אז, כחלק מתכנית ניהול הידע והלמידה הארגונית בחטיבה ובבזק, ניסיתי להסביר כי מדובר בעצם ב 'הרחבה' של הדף האישי שלי בספר הטלפונים הארגוני שכבר היה קיים אז באינטרה-נט. הרעיון היה כי בנוסף לפרטי ההתקשרות והתפקיד, אפשר יהיה לפרסם, לקשר ולכתוב בו תוכן רלוונטי לתחומי העיסוק (ידע) ולמומחיות של הכותב בארגון. הפלטפורמה הטכנולוגית גם אפשרה לכל ימי שרוצה להעיר על כך, לעשות זאת. כדי להביא את הדבר לידיעת הארגון, הפצתי דוא"ל קצר עם קישור .

כדרכם של רעיונות מן הסוג הזה, הם נתפסו כמקדימי-זמנם (במקרה הטוב), כמוזרים (במקרה הרווֵח) וככאלה שליוזמיהם 'אין עבודה רצינית לעשות בזמן שבזק נלחמת במתחרים' (במקרה הרע…). התגובות היו בהתאמה.

מאז, חלפו שנים הרבה (במימדי התפתחות יישומי שיתוף הידע באינטרנט), התופעה של בלוגים ארגוניים הפכה לנפוצה ביותר בעולם ובהמשך, גם בארץ, אם כי בלוגים פנים-ארגוניים היו עדיין נדירים (גם בעולם!). גם אני פעלתי אני עדיין פועל הרבה בארץ על מנת לקדם את הרעיון של בלוגים ארגוניים כתשתית לשיתוף וניהול למידה וידע.

לכן, וגם אם זו רק התחלה, אני חושב שמעבר לעובדה (ולגילוי הנאות) כי יש לי בכך עניין מקצועי ומעורבות רגשית (תסלחו לי על הנאיביות..), ומעבר לעובדה כי מיטב שנותיי עברו עלי בחברת בזק עד לפרישתי בסוף 2004, הרי שאני חושב שראוי לציין לחיוב ולברכה את העובדה של השקת בלוגים פנים ארגוניים בישראל, בארגון גדול כבזק, ומה שלא פחות חשוב, כשהנושא מובל על ידי המנכ"ל. רק מי שמצוי בתהליכי למידה וידע בארגונים, יכול להעריך כמה חשובה תרומתו האישית של מנכ"ל לייזום, להובלה ולגיבוי של תהליכי-עומק שכאלה.

זהו, רק רציתי לספר לכם.

פרופ' Randy Pausch בהרצאה האחרונה שלו, לפני מספר חודשים.

אתמול הוא נפטר.

מרתק לראות, וללמוד:

מישהו סיפר לי פעם בדיחה על שלט התלוי מחוץ למרפאה של רופא בניו יורק ואומר כך: "הפציינטים הישראליים מתבקשים להגיע עם ה Second Opinion מתחת ליד…".
נזכרתי בזה לאחרוני, היות ובעבודתי כמלווה מנהלים וארגונים בתהליכי למידה וניהול ידע, אני פוגש לעתים תמונת מצב בו המנהל או הארגון מגיעים אלי "עם הפתרון" מתחת ליד. ואז, אנחנו עסוקים בניסיון להתמקד ולברר "מה בעצם הבעייה?..". אני מניח שזו בוודאי לא רק נחלתי, והדבר די שגוּר גם בסביבות אחרות, דומות, כאלה שגם אתם נתקלתם בהם.
תמונת המצב היא בדרך כלל כזו: ארגון רוצה לטפל בסוגיה מסוימת, להציג נושא מסוים, לפנות לקבלת סיוע/מימון/החלטה בתחום מסוים, וכו'. לצורך כך, אני מציע מתווה כדי להתמקד ולחדד את המחשבה והכיוון.
השבוע, באחת ממפגשי הלמידה שלי בנושא ניהול הידע עם חבורת לומדים, התבוננו יחד על הדרך שעשינו בחלוף מחצית ממהלך ההכשרה בו אנחנו מצויים כרגע ולקראת ההמשך. לשאלתי, מה התובנה המרכזית שלכם ענה אחד המשתתפים: "…אין קיצורי דרך".
הנה חמש שאלות שאולי לא תקצרנה את הדרך, אך תהפוך אותה למשמעותית ואפקטיבית. הביטו בהם ונסו להשיב לכל שאלה, במענה בן שורה אחת בלבד. עשו זאת בדיוק בסדר בהן השאלות מופיעות, ללא קיצורי דרך:

1. מה אנחנו עושים ?
2. למה אנחנו עושים את זה ?
3. איך אנחנו עושים זאת ?
4. מה הערך שאנחנו מייצרים ?
5. מה למדנו 'בדרך' ?

אם הצלחתם להשיב בשורה אחת לכל שאלה, ואם אתם קוראים את התשובות מהראשונה לאחרונה ונוצר רצף – אתם בכיוון הנכון.
טריוויאלי, אני יודע…אבל בכל זאת – תנסו.
(אני יכול להבטיח שזה נראה פשוט, אבל גם יודע לספר לכם שראיתי מנהלים וארגונים 'מזיעים' בדרך לכך..).

הנה המתווה אותו אני מציע ללקוחותיי – מנהלים, ארגונים ועסקים, המעונינים להניע ולהוביל תהליכי למידה ארגונית וניהול ידע בארגוניהם:

• זיהוי, איתור וגיבוש הצורך הארגוני הספציפי בלמידה ובניהול הידע
• חשיבה וגיבוש במשותף של תפיסה (קונספט) של למידה ארגונית וניהול ידע המותאמת לארגון
• זיהוי אתגרי ידע עימם יש להתמודד בארגון
• הכנת תכנית מודולארית-מדורגת להתמודדות עם אתגרי הידע, הכוללת: (א) פתוח סביבה ותרבות ארגונית תומכת, (ב) גיבוש והבניית תהליכי ליבה מבוססי למידה וידע, (ג) הגדרה, אפיון והטמעה של תשתיות תומכות ידע (תשתיות טכנולוגיות ואחרות)
• התאמת מענה לצרכים שיאותרו מתוך מגוון הכלים, השיטות, המתודולוגיות מעולם הלמידה והידע

• ליווי הארגון בפיילוט להתנסות והשגת יעדים ראשוניים

• גיבוש תפיסת התפקיד ותורת ההפעלה, ובהמשך – ליווי של בעלי תפקידים העוסקים בהובלת תהליכי הלמידה וניהול הידע (מנהלי ידע, מובילי קהילות ידע וכו')
• ליווי מנהלים בתהליכים תומכי ידע
• פתוח חזון ארגוני לניהול הידע, הגדרת יעדים, ערכי ליבה, ערכים עסקיים וקוד אתי
• פיתוח מדדים להערכה ובחינה של ההתקדמות, התוצרים והתוצאות

ליצירת קשר, פנו אלי בטלפון נייד 050-5316151, בדוא"ל yigalc@yigalchamish.com, או באמצעות האתר http://www.yigalchamish.com לקביעת פגישה.

בהצלחה במסע!