ניהול ידע – סליחה, מה המקצוע שלך?

 

השאלה האם ניהול ידע הוא עיסוק, תפקיד או מקצוע מעסיקה רבים ממנהלי הידע בארגונים בישראל, כמו גם מנהלים בארגונים, אנשי אקדמיה ועוד.

מנהל ידע – כעיסוק:

לרבים מהעוסקים בתפקיד ניהול הידע בישראל התחנה הראשונה במסע היא 'עיסוק'. כלומר, העיסוק בניהול הידע החל כחלק נוסף על תפקידם הרשמי בארגון. זה קרה בדרך כלל בגלל רצונם לפעול בתחום שנתפס על ידם כחדש ומעניין או שהם מונו לעסוק בכך על ידי מנהל בארגון שבדק ומצא כי על מנת להניע תהליך של ניהול ידע בארגון, חייב ש 'מישהו' יעסוק בכך.

כך התמנה או החל לפעול דה-פאקטו מנהל הידע בארגון. לא כל אלו שעסקו או עוסקים בכך עושים אותו דבר: לכל ארגון דגשים ויעדים משלו. לכל ארגון גם 'תורה' או תפיסת פעולה משלו.

בתחילת 2001, בעת ייסודו של 'פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל' השתתפו בפורום עשרות רבות של נציגי ארגונים שונים כאשר כמעט אף לא אחד מהם נשא כרטיס ביקור של 'מנהל ידע' או קרוב לכך…

מנהל ידע – כתפקיד:

בהמשך, לעתים – אחרי זמן קצר מאוד ותלוי בנחישותו של העוסק בכך או במשאבים שמנהל הארגון היה מוכן להקצות – הופך העיסוק – לתפקיד. כלומר, נקבע באופן פורמאלי בארגון תפקיד במצבת התפקידים במבנה הארגוני. גם לתחנה זו במסע אין 'פתרון בית-ספר' או תצורה גנרית. מספיק להביט בכרטיסי הביקור אותם נושאים מנהלי הידע.
במסגרת משמאל כמה דוגמאות, כולן אמיתיות ולקוחות מבעלי תפקידים מכהנים בארגונים שונים בישראל.

• מנהל ידע
• מנהל פרויקט ניהול ידע
• מנהל המו"פ והידע
• מנהל הידע והמחקר
• מנהל משאבי ידע
• CKO (בדומה ל CEO, CIO ודומיהם)
• מנהל ידע ופתוח עסקי
• מנהלת הדרכה ופתוח ארגוני
• מנהל תכנית ניהול הידע
• ראש מיזם ניהול הידע
• קצין ניהול ידע
• קצין פרויקט ניהול ידע
• מנהל ידע ואיכות

חשוב לציין כי בעלי תפקידים אלה, מדווחים ל 'כתובות' שונות בארגונים: יש מי שמדווח למנכ"ל, למשנה למנכ"ל, למנהל אגף (משאבי אנוש, מערכות מידע), לסמנכ"ל (למו"פ, לשיווק, לפתוח עסקי), ועוד. ממלאי תפקידים אלו גם באים מרקעי הכשרה מגוונים: מערכות מידע, הנדסה, משאבי אנוש, מנהל עסקים ועוד.

בהמשך דרכו של 'פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל' החל תהליך ההתמקדות כאשר החברים בפורום כיום עוסקים בכך במשרה מלאה בניהול ידע בארגון והם מחזיקים בכרטיס ביקור באחד הנוסחים שמניתי לעיל.

עדיין, למרות עשייה רבה ופעולה מבורכת בתחום ניהול הידע בישראל, אין תורה או מתודולוגיה מגובשת דיה באף ארגון, ואף אין תורת ניהול ידע לעוסקים בניהול הידע בארגונים בישראל.

מנהל ידע – כמקצוע:

מעטים מאוד מהעוסקים או מהמכהנים בתפקיד ניהול ידע בישראל או מהעוסקים בניהול ידע, רואים בכך עבורם לא רק עיסוק, לא רק תפקיד – אלא גם מקצוע. הדבר קשור כנראה לכך שאכן, ניהול ידע עדיין אינו מקצוע (ע"פ המאפיינים המקובלים להתהוות מקצוע) וכן קשור גם לכך שאינם תופסים את עצמם ואת תפקידם כבעל ייחוד מקצועי. גם זה תהליך ידוע במחזור החיים של היווצרות מקצוע.

לפני כשנתיים, נדרשנו ב 'פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל' לנושא ועסקנו בסוגיית ניהול הידע כמקצוע, כפרופסיה, כדיסציפלינה. דני, אחד מעמיתיי בפורום אף בחן את הנושא של התפתחות 'מקצוע' וחיבר מסמך מרתק ומלמד על הנושא. המסמך במלואו שמור בארכיון של הפורום וממתין לעת הראויה להבשיל, עם זאת מעניין להתבונן במספר מאפיינים להתהוות מקצוע כפי שצוינו במסמך, למשל: מסלול הכשרה פורמאלי, איגוד מקצועי, תקינה, שפה מקצועית, הכרה ציבורית, רישום בספר המקצועות, ועוד.
כשמסתכלים על מאפיינים אלו, אכן, ניהול הידע עדיין אינו מקצוע. העוסקים בניהול הידע ונושאי תפקיד מנהלי ידע בארץ וגם בעולם עדיין לא 'שָם'.

אבל, מעבר לכך. איך מתפתח מקצוע? מקצועות נוצרים וצומחים מלימוד והתמחות בתחומי ידע. מרבית המקצועות הקיימים נוצרו על ידי רכישת ידע במוסדות האקדמיים ומהסמכה ע"י בעלי-הרשאה להסמיך, כלומר: האוניברסיטאות.
אבן היסוד להיווצרות מקצוע חדש, הוא גיבוש והיווצרות של תחום-ידע מובחן חדש. ככזה, עדיין לניהול הידע צפויה דרך ארוכה. אמנם בעולם יש מחקר ענֵף ורחב ביותר בתחום ניהול הידע, קיימים מוסדות מחקר ומרכזי מחקר במאות אוניברסיטאות בעולם, לעתים בשיתופי פעולה עם התעשייה, שילוב מחקר ושדה, תיאוריה ומעשה.
גם בארץ יש עיסוק ניכר בתחום ניהול הידע באקדמיה, אבל, אין עדיין הליכה נחושה לקראת הנושא כתחום-ידע מובחן חדש. הנחישות צריכה לבוא על ידי פעולה מתואמת וממוקדת בין בעלי הידע המרכזיים בתחום ניהול הידע, למען פתוח גוף ידע חדש בתחום זה. יש לעסוק ביצירת ה – KMBOK, ה Knowledge Management Body of Knowledge של ניהול הידע. על האקדמיה להוביל מהלך זה ביחד עם מנהלי הידע בארגונים, ועם בעלי-עניין נוספים: ספקי טכנולוגיה, יועצים ומקצועות ותפקידים אחרים.

מה עושה מנהל ידע?

באחת התגובות לרשימותיי בעבר, נשאלתי 'מה עושה מנהל ידע כשהוא קם בבוקר?'. על כך אביא שני תימוכין.

פרופ' אהוד מניפז, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, נשא ביוני 2000 הרצאה שכותרתה היא Emerging Trends in the New Economy. בין שאר דברין הוא ציין את תפקיד מנהל הידע. אני מצרף כאשן שקף הבוחן את השאלה הזו בדיוק: מה מנהל הידע עושה כדי 'לחיות'

 

ההדגשות באדום, שלי

שלושת הפעילויות שמנה פרופ' מניפז בהרצאתו עוסקות בתרבות, תהליכים וכלים תומכים, שלושת אבני המסד של תהליכי ניהול ידע ולמידה ארגונית.

התימוכין השני, לפני כשנתיים, התפרסמה כתבה בעיתון 'גלובס' שכותרתה: 'דווקא עכשיו מנהלי ידע', פרי עטה של הכתבת ג'ודי מלץ. בפתח הכתבה נשאלתי על ידי הכתבת : 'מה עושה מנהל ידע כשהוא קם בבוקר?'.

 

"גלובס", 26-27 מאי 2002

השבתי לכתבת כי כרגע, אנחנו עסוקים בלהביא לכך שלא נישאל שאלה כזו כפי שמנהלי שיווק או הנדסה אינם נשאלים לגבי מהות תפקידם.

כוונתי אז והיום היא שכל הגופים העוסקים בניהול ידע ובסביבות המשיקות לו צריכים לפעול במשותף לקידום מקצוע ניהול הידע ותפקיד מנהל הידע.

פורסם בקטגוריה מסע, משא ומסה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא ניהול ידע – סליחה, מה המקצוע שלך?

  1. מאת דבורה פיינשטיין‏:

    מרבית המקצועות כבר הוכיחו את תרומתם לשורת הרווח של הארגון, וכנראה מוטלת על מנהלי הידע (ואני ביניהם) חובת ההוכחה בנושא זה, כחלק מבנית ה"לגיטימיות" והצורך בתפקיד.
    מי שיודע איך מראים את שורת הרווח – שיקום.

  2. מאת שוש‏:

    אכן מאמרים מעניינים שמטילים אור על פינות שונות בניהול הידע.
    אחת הסיבות שקשה מאד להגדיר את התפקיד של "מנהל ידע" ארגוני היא ההבדל בין תוכן הידע לניהולו של הידע. בעלי הידע בארגון (מתחומים שונים), אינם חשים שהם זקוקים למישהו שיעזור להם בנושא, אלא אם כן מדובר במישהו שמספק להם כלים טכנולוגיים (כמו מערכות מידע), שירותים (כמו מידען) או כלים ארגוניים (כמו מנהל הדרכה או משאבי אנוש) – כל זמן שאינו "חודר" לתחום שלהם שהוא הידע עצמו.
    גם אם מנהל הידע מגיע מהתחום והוא בעל ידע משל עצמו, עדיין הוא מאיים על טריטוריה – ונדרש מאמץ גדול לבנות תרבות ארגונית שתאפשר שיתוף ותרומת ידע.
    התפקידים שציינת – חלקם עוקפים את הבעיה בכך שהם יוצרים תואר לא מאיים: למשל פרוייקט ניהול ידע – לא מתייחס לניהול הידע עצמו, אלא לכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לשמור את המידע, להפיצו ולנסות להפוך אותו לידע.

  3. מאת לילי נגר‏:

    לתגובתו של יגאל
    מסכימה עם כל מילה שנהול ידע אינו פרויקט
    אכן יש לפעול לכך שמקצוע זה ילמד באקדמיה , תורה בפני עצמה.
    נהול הידע בארגון יוצר נגודי אינטרסים ומתח רב ועיקר ההתמודדות הינה בתקבות ותיקה ומושרשת והרגלי עבודה של ותיקי הארגון שקשים לפצוח ולשינוי.
    אי לכך למוד המקצוע צריך לכלול היבטים מגוונים ומורכבים הכוללים יעוץ ארגוני כללי בהיבט של תרבות
    מו"מ עם לקוחות פנים, בהחלט מקצועות שיכולות לבנות תואר אקדמי מסטר

  4. מאת לורי מסומך חייקין‏:

    מי שעוסק בניהול ידע, תפקידו לצפות מלמעלה על כל המחלקות כולל המחלקות הרוחביות כמו שיווק ומשאבי אנוש ולדאוג שהכל יזרום בכוונים נכונים. ניהול ידע לטעמי הוא מודעות ועירנות שכולם יהיו מחוברים במידה המתאימה. מנהל ידע נבון לא יגיע למצב בו הוא מאיים על מנהל שיווק או מנהל אחר ולכן דרושה לו אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד על מנת לקיים תקשורת פנים ארגונית יעילה ולפזז במחול למרות שהרבה אגואים מאויימים מסתובבים בכל חברה.

    כמו פורנוגרפיה זאת שאלה של גיאוגרפיה : לא מדוייק להגיד שאין כזה מקצוע. באנגליה בה שהיתי שנתיים, כשאתה אומר שאתה מנהל ידע – יודעים על מה אתה מדבר ולא צריך להסביר מחדש בכל פעם. יש מקצועות לא מעטים הקשורים לידע ומידע ותוכלו לקרוא עליהם בלינק:
    http://www.tfpl.com/skills_development/role_definition.cfm
    ולאור דעתי שאומרת שמנהל ידע צריך להיות רקדן מרחף, לוליין מתוחכם, בעל יחסי אנוש גמישים, מבין בפוליטיקה ארגונית, קורא אנשים ובעיקר בעל תפיסה של התמונה הכוללת – לי ברור שמנהל ידע הוא כותרת לא מדוייקת שהרי ידע אי אפשר "לנהל" אבל תקשורת פנים ארגונית כן.

    בברכה
    לורי
    מנהלת ידע
    סומך חייקין
    KPMG

  5. מאת Affinity‏:

    Wham bam thank you, ma'am, my qeuisotns are answered!

  6. פינגבאק: דרושים בניהול ידע – פְשַט וּדְרַש | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

  7. פינגבאק: ניהול ידע – על תיאוריה, על מעשה ועל שתוף הפעולה ביניהם | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

  8. פינגבאק: שנתיים ל(בלוגו)סְפירַה | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *