דרושים בניהול ידע – פְשַט וּדְרַש

מאיפה "זה" הגיע"?

לפעמים, צריך לשוב ולקרוא את מאמרו של Lary Prusak כדי להיזכר ולהבין מאין הגיע לעולם נושא ניהול הידע ולמה הוא בדיוק מכוון. המחשבה הזו עולה אצלי במיוחד בקריאת מודעות דרושים לתפקידי ניהול ידע. כנושא שהגיע מכיוון התעשייה, הארגונים ועולם העסקים, הוא מתפתח בדרך איטית. במהלך הדרך, ככל עולם תוכן חדש הוא נבחן ונבדק בעדשות הקיימות בכלל זה האקדמיה. כדרכו של כל נושא, תחילה נעשה מאמץ לבחון האם הוא שייך או נגזר מאחד מעולמות התוכן הקיימים כבר במחקר ובכתיבה המדעית. ישנם נושאים דומים לניהול ידע שעברו מסלול דומה, למשל ניהול הפרויקטים. נושא שהחל בשנות הששים של המאה העשרים בארצות הברית, בתעשיית האוירונאוטיקה והחלל. ההכרה כי לא ניתן לבצע משימות מסובכות ומורכבות כל כך ללא תורה ושיטה, הולידה את ניהול הפרויקטים המוכר לנו כיום. העוסקים בנושא ניהול הפרויקטים השכילו בשעתם להתאחד ולהתאגד והדבר הביא לפתוח מואץ של גוף הידע בתחום. בהמשך, החלו ללמד ניהול פרויקטים באוניברסיטאות, כמקצוע נלווה למקצוע ראשי (ניהול). גם ניהול הידע, כנושא 'שנולד' בתעשייה מפלס לו אט אט את דרכו, נחקר, נלמד, נכתב, וכך מתעצב לו גוף הידע בניהול הידע. גם ניהול הידע הוא מקצוע השייך למקצוע ראשי, הניהול. אבל, משהו רע קורה לרעיון טוב כשהוא מוסט או מנוכס לכיוונים לא נכונים. כשבוחנים איך קורה שהנשוא מוסט למקומות אחרים אפשר להצביע על כמה כוחות הפועלים כאן: האחד – חוסר בשלות של הנושא עצמו, השני – אינטרסים של מקצועות או עולמות תוכן שונים והמייצגים אותם לשמור או לנכס את הנושא הצעיר ולהטמיעו, השלישי – חוסר ידיעה וחוסר הבנה של הנושא. אפשר להסתכל על הגורם השלישי דרך קריאה של מודעות הדרושים. פְשַט וּדְרַש.

דווקא עכשיו – מנהלי ידע
לפני מספר שנים לא רב רואיינתי לכתבה ב 'גלובס' שעסקה בניהול ידע ובמנהלי ידע. הכתבה התפרסמה תחת הכותרת "דווקא עכשיו – מנהלי ידע". הרי היא לפניכם (התנצלותי על איכות הסריקה):

גלובס, 26-27.5.2002
בכתבה נשאלתי ע"י הכתבת ג'ודי מלץ "מה מנהל ידע עושה כשהוא קם בבוקר..?". השאלה עצמה העמידה בסימן שאלה את תפקידו ומטלותיו של מנהל הידע. עוד לפני כן, אבל בעיקר בתקופה האחרונה, מתפרסמות עוד ועוד מודעות דרושים בנושאי ניהול הידע. מצאתי כי מודעות אלו מדגימות בצורה חדה את המקום בו נמצא (עדיין) ניהול הידע כיום וכן לאן יש לו עדיין להתפתח.

 

אחראי/תחום ניהול ידע
אכן, אחת הסוגיות המרכזיות בבניית גוף הידע העוסק בתחום ניהול הידע היא סוגיית העיסוק-תפקיד-מקצוע. כבר כתבתי כאן לא אחת על סוגייה זו, אך שבתי לכך שוב היום כאשר ראיתי כי התפרסמה במוסף לוח מודעות הדרושים של העיתון 'ידיעות אחרונות' מודעת דרושים בה מבקשים לגייס מתאימים להיות אחראי/ת לתחום ניהול הידע. המדובר בלשון המודעה בפיתוח התחום (של ניהול הידע) ע"י הובלת צוות של מידענים (כלומר – תחום אחר – משלים, קשור, אבל שונה – תחום המידענות). כלומר עירוב מיומנויות ותחומי עיסוק מעולמות תוכן שונים. זה אינו שוני סמנטי: מידענות וניהול ידע הם עולמות-תוכן שונים, בעלי מתדולוגיות שונות ופעילות שונה. ניהול הידע הוא תפיסה ארגונית בה הארגון מנהל את כל משאבי הידע העומדים לרשותו כדי לממש בהצלחה את ייעודו העסקי וחזונו. זאת גם בכדי לאפשר יצירת ידע חדש שהוא מנוע הצמיחה של הארגון בעולם תחרותי. מנהל הידע (Knowledge Manager) הוא בעל התפקיד האמון להניע את כל המערך הארגוני ולהטמיע את תפיסת ניהול הידע כתומכת את התהליכים שבליבת הארגון. המידען (Information Specialist) והמידענות פועלים כדי לאתר את המידע הנדרש לארגון ולעושי ההחלטות, וזאת על ידי למידת הצרכים והכרת המקורות. הם יודעים להעריך את המקורות למידע ואת איכותם ופועלים להגיש אותו לצרכן בצורה המושכלת ביותר. בארגון לומד ומנהל ידע המידענות והמידענים הם משאבי ארגוני חיוני וייחודי האמונים על העשרת ההון האינטלקטואלי בארגון. אין לבלבל בין שני התפקידים ושני העיסוקים, וגם לא בין שני המקצועות.

1

 

 

 

ידיעות אחרונות, 18.3.2005

אז מה הסיפור עם זה?

המודעה שהוצגה קודם לכן, הביאה אותי לסקור ברשימה זו כמה מאפיינים של מודעות דרושים לתפקידי ניהול ידע בארגונים, מהם אפשר להבין שהדרך לאפיון הנכון של ניהול הידע בארגונים – עדיין ארוכה. הנה כמה דוגמאות למודעות דרושים שהתפרסמו בזמן האחרון בהן מבקשים לגייס לתפקידי ניהול ידע. ראוי לבחון בתשומת לב את האמור במודעות אלו כדי לקבל מבט נכון על תחום הידע של ניהול הידע. חשוב לציין כי זו אינה התעסקות שולית בניסוח מוצלח יותר או פחות של מודעה, אלא במסרים אותם המודעה מעבירה לגבי ההתיחסות של הארגון לנושא ניהול הידע.

מנהל ידע קבוצתי
2
קבוצה פיננסית גדולה מחפשת במודעה בעל תפקיד שיידע לעשות כמעט הכל: (גם) אנליזה ואסטרטגיה עסקית, (גם) מערכות מידע, (וגם) ניסיון בארגונים עסקיים גדולים. בלשון אחרת אפשר ראות כי נדרשת מיומנות בתרבות, בתהליכם ובכלים, שלושת הרבדים של ניהול הידע בארגונים. מנהל ידע במיטבו, בארגון לומד ומנהל ידע במיטבו הוא ארגון אשר מנהל הידע שלו אכן בקיא בתחומים אלה. הארגון מחפש מנהל ידע, לא משהו אחר שיעסוק בניהול ידע. יש כאן אמירה מפורשת: זה מה שאנחנו מחפשים, וזה מה שאנחנו רוצים שמנהל הידע יעשה.

מהנדס תעשייה וניהול
המודעה פונה לבעלי תואר אקדמי (מהנדס תעשייה וניהול) ומבקשת אותו 'לניהול הידע בארגון'. המוצג כאן כתפקיד מטה. המיומנויות הנדרשות – ניסיון בניהול ידע, יכולת הבנת תהליכים ועוד. למה "נדרשת שליטה ב Office כאשר מנהל הידע אמור התמחות בנושאים מורכבים הרבה יותר מכך? גם כאן כנראה שאופי התפקיד אינו נהיר במלואו כדי להגדירו במפורש.

3

ידע 'לא הולך' לבד – ניהול ידע – יתרון
במודעה זו מבוקשים פונים לתפקיד מנהל ידע ומשאבי אנוש. כלומר יש כאן אמירה שמנהל הידע יטפל גם במשאבי אנוש – בהחלט מיצוב מעניין ביותר. הדרישות: השכלה אקדמאית בתחום רלוונטי (ניהול ידע? עדיין לא קיים תואר כזה באקדמיה בישראל, לצערנו). אך יש עוד אזכור מעניין לתפקיד מנהל ידע – ניהול ידע הוא יתרון לתפקיד. יש כבר הכרה בניסיון הנצבר בתחום אף אם אינו 'מחזיק' דיסציפלינה אקדמית מוכרת וזו אכן התקדמות.

4

 

מנהל/ת ידע
הארגון שפרסם מודעה זו לפני כשנה זכה, כך אומרים, למאות פונים למשרה. (ביניהם, למען הגילוי הנאות – גם כותב שורות אלו, אשר "לא נמצא מתאים למשרה" ע"פ הנוסח שהתקבל במכתב מהארגון).

5

גם כאן נדרש ניסיון בהובלת תהליכי ניהול ידע בארגון גדול וכן השכלה אקדמית בתחום רלוונטי. מהו התחום הרלוונטי? זה עדיין לא מצוין במפורש. עם זאת יש אמירה של הארגון כי הדבר כרוך בתהליכי שינוי (תרבות, תהליכים) ובטכנולוגיות מחשוביות (כלים). שוב אנחנו רואים תחילתה של בשלות באפיון הדרישות למשרה זו.

לאן כל זה הולך?

עוד מוקדם לסכם. השאלה "סליחה, מה המקצוע שלך?" עדיין נשמעת בדיאלוג עם בעל תפקיד העוסק בתחום ניהול הידע. יש להניח כי עוד תעבורנה שנים לא מעטות עד שהעיסוק יהפוך לתפקיד ועד שהתפקיד יהפוך למקצוע. בדרך יש אתגרים רבים. בשנים האחרונות מספר העוסקים בנושא ניהול הידע בארגונים גדל מאוד. בארגונים רבים התגבשה ההכרה בצורך בתכנית לניהול ידע ולמידה ארגונית בהתרחש (לצערנו) משבר ארגוני או עסקי. מספר המנהלים בארגונים המכירים בחשיבות הנושא עולה בהתמדה ויש גם נכונות להקצות משאבים רבים לכך, ואף להוביל את הנושא באופן אישי. עם זאת אסור להתעלם מהתופעה כי בארגונים רבים בהם הותנעו הוטמעו תכניות ותהליכי ניהול ידע רחבות-היקף, אשר תרומתן ליצירת ערכים עסקיים לארגון הוכחה, מנהלי הידע מוצאים את עצמם מחוץ לארגון בהתחלף המנכ"ל או בקרות שינוי ארגוני. אין זאת כי אם לסמן כי ניהול הידע עדיין בתחילת דרכו בארץ.

תיאוריה? זה דבר מעשי מאוד!

אז מה התכל'ס? איפה התכל'ס בכל העניין? כשאני נשאל על כך אני נזכר תמיד במה שאני שומע מהמנחה שלי, Professor Vernon Trafford, על הפסיכולוג Kurt Lewin שאמר כשנשאל על חשיבותה של תיאוריה:

"There is nothing so practical as a good theory".

מנהלי הידע בארגונים עדיין עדים לתופעת ה "תכל'ס", הצורך 'לייצר' הצלחות שתקרינה עוד במהלך הכהונה של המנהל המכהן….היטיב לבטא תופעה שכזאת בסוף השבוע פרופ' יובל נאמן בראיון במוסף '7 ימים' בעיתון 'ידיעות אחרונות', וכך אמר בהתייחסו לתכנון פרויקטים לאומיים: "לשר אין שום עניין בפרויקט שהוא יותר ארוך מהקדנציה שלו ולכן אין שום סיכוי לתכנן דבר לעוד 15 שנה".

פורסם בקטגוריה מסע, משא ומסה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 Responses to דרושים בניהול ידע – פְשַט וּדְרַש

  1. מאת בודק הבנה‏:

    אז ככה זה עובד הבלוג ?

  2. מאת הסובייקטיבית‏:

    הבעיה עם ניהול ידע היא שהוא כולל ה-כ-ל, ועל זה הוא יפול (במובן שיהפוך לשיטה ניהולית שתוחלף ע"י הבאה אחריה). בכלל, ההפרדה בין ניהול מידע וידע היא הרבה פעמים לא בגלל כל אימרות השפר היפות בספרות על ההבדל בין ידע ומידע. אלא, כיוון שמנהלי ידע המנסים לבנות עצמם כמקצוע יוקרתי, מפחדים להיות מזוהים (ותסלחנה לי המידעניות) עם מקצוע שנחשב "נשי", ולכן היחס אליהן מצידכם הוא די מתנשא (אני מניחה שיועצי הניהול זוכים ליחס דומה למרות כל ההצהרות על "שיתוף פעולה").

    לניהול ידע יש הרבה בעיות, ועיקרה בעיני היא שליטה גבוהה מאד על העובד. לדעתי בסופו של דבר ניהול ידע יוטמע ויהפוך לפונקציה ניהולית אחת מיני רבות, שלא תדרוש הכשרה ספציפית או דיון בגובה 500 עמודים לגבי מה זה אומר.

  3. מאת אבי‏:

    וכל מה שנותר לעשות הוא לבחון אותה עד הסוף.
    למנהל פרויקטים אין מה להציע אם אינו בקיא בתחום בו הוא עוסק למשל, מנהל פיתוח תוכנה אינו סתם מנהל פרויקטים, אלא מפתח תוכנה שמנהל פרויקט ויש לו גם מיומנויות מתחום ניהול פרויקטים).

    הנמשל הוא מנהל הידע. מה יש לבוגר "ניהול ידע" לחפש באירגון שמפתח תוכנה? מה הוא יודע על התחום בו עוסק האירגון? זה שהוא למד SQL ממש לא מספיק.
    ניהול ידע יכול להיות קורס של 4-8 נקודות במסגרת תואר ראשון/שני בהנדסה (ועוד תחומים, כמובן). הוא לעולם לא יהיה מקצוע בפני עצמו.

  4. מאת מורן‏:

    אני סיימתי לימודי תואר ראשון במידענות ומדעי החברה. היום אני עושה תואר שני בניהול ידע בבר אילן. ועדיין אינני יודעת מה זה לעזעזל. לתואר ראשון נרשמתי כי לא היה לי מושג למה
    להירשם
    אבל בהמשך אמרו לי שניהול ידע זה יוקרתי ועכשוי ושכדאי ללמוד, אבל כפי שצויין במאמר ניהול ידע הינו תחום נרחב,והוא חייב להיות משולב עם מקצוע נוסף: לדוגמא הייטק, ביולוגיה . בתואר אני לומדת הכל וכלום. ואכן מי יקבל אותי לעבודה בתחום כה כללי ? נראה לי שדורשי העבודה לא יודעים בדיוק מה הם מחפשים ודומה כך מחפשי העבודה
    אני כבר בעיצומו של סיום התואר ואין לי דרך חזרה..בקיצור אל תתפתו

  5. מאת יגאל חמיש‏:

    למורן,
    אני יכול לומר כי ניהול ידע בארגון, אינו מידענות, אינו לימודי מידע, אינו מערכות מידע.
    אני גם מלמד ניהול ידע בארגונים כקורס ראשון מסוגו באקדמיה בישראל.
    ניהול ידע הוא תחום דעת בתוך מקצועות הניהול. ניהול ידע עוסק בתפיסה ניהולית המאגדת תורה, תהליכי ליבה ותשתיות תומכות לצורך שימוש מושכל בידע קיים וניצול ידע חדש, למימוש מיטבי של החזון והייעוד העסקי של הארגון.
    כמומחה בתחום ניהול הידע בארגונים אני עוסק בפתוח גוף הידע בתחום באופן מאוד אינטנסיבי בשש השנים האחרונות, כעיסוק, כתפקיד וגם כמקצוע. חלק מהמקצוע הוא תרומה מחקרית לפתוח הפרופסיה.
    פתוח פרופסיה היא עניין ממושך ותהליך ארוך. הוא מתחיל בפתוח תחום ידע וביצירת ליבת ידע משמעותית. גוף הידע והפרופסיה מתפתחים בדרך כלל באקדמיה, נבחנים הלכה למעשה בשדה ומתעדכנים ומתפתחים הלאה. נושא ניהול הידע צמח לפני כחמש עשרה עד עשרים שנה – בתעשייה. בארגונים. בשנים האחרונות, האקדמיה מתחילה לפתח מחקר וידע דיסציפלינרי בתחום זה, בהישען על הניסיון הנלמד בארגונים.
    מכאן, אני יכול להבין את הבלבול ואולי גם את התסכול שנוצר כאשר מלמדים תחומי דעת חשובים אחרים תחת הכותרת או המעטפת של ניהול ידע.
    אני בהחלט מאמץ את עצתך לכל מי שמעוניין ללמוד את הנושא לבדוק האם מה שנלמד בתואר זה או אחר, הוא אכן ניהול ידע בארגונים.

  6. מאת יוני‏:

    היית מצפה שככול שהסביבה תהיה ממוחשבת יותר, כך ניהול הידע יהיה פשוט ואוטמטי יותר.
    לא בטוח שזה מה שקרה.

  7. מאת יגאל‏:

    ידע הוא עניין חברתי, לא מכניסטי ולא פועל בצורה אוטומטית, אלא על פי מנגנונים חברתיים: ידע הולך רק 'בנוח' ולא 'בכוח'. הוא לא קורה בפקודה, ולא בלחיצת כפתור.
    אכן, ארגונים רבים סוברים, בטעות, כי ניתן להטמיע מערכות טכנולוגיות אשר תבאנה לכך שניתן יהיה 'ללכוד' את הידע הסמוי אצל עוביד הידע.
    אט אט, ארגונים אלה מתפכחים ממקסמי השווא הטכנולוגיים ומבינים כי ללא תשתית תרבותית מתאימה, ללא ניתוח עמוק של תהליכי הליבה הארגוניים, לא ניתן יהיה ליהנות מהידע ולמצות אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *