ניהול ידע – על תיאוריה, על מעשה ועל שתוף הפעולה ביניהם

 

מתוך "ראשית חוכמה, קנה חוכמה.." הלכתי בתחילת דרכי כמנהל ידע, לשוחח עם חבר וקולגה, רון דביר, אז בחברת ECI. למעשה רון הוא 'מנהל הידע העברי הראשון' שמונה לתפקיד כמדומני ב 1996. רציתי ללמוד מניסיונו, אך לא פחות מכך, מאוד סיקרן אותי לדעת "עם מי הוא מדבר" על ניהול ידע….
הסתבר לי די מהר, כי באותה עת, "לא היה הרבה על מה לדבר" ולא כל שכן "עם מי לדבר" על הנושא. כלומר: בארגונים מעטים בלבד בישראל החלו לעסוק בכך, ואותם נחשונים, החלו לחצוב בסלע הידע – לבד ובנפרד.

כמה שנים אחר כך, הרציונל בהקמת פורום מנהלי הידע בינואר 2001 בא במידה רבה מניתוח המצב כי יש לפתח תורה ומתודולוגית פעולה לניהול הידע בארגונים. משיחות שהיו לי עם עמיתים מארגונים אחרים הבנתי כי כל מי שהחל לעסוק בנושא זה בארגון שלו, עוד בטרם הבשיל העיסוק לתפקיד, חש שהיעדר התורה והמתודולוגיה מקשה מאוד על קידום הנושא בתוך הארגון.
רבים העוסקים בניהול ידע בארגונים, מגיעים לנושא 'בדרך מקרה', כלומר, מתוך עולמות תוכן שונים: מערכות מידע, ארגון ושיטות, משאבי אנוש, אבטחת איכות. הם מתחילים לעסוק בכך, אצל חלקם העיסוק מתפתח ומבשיל לתפקיד אותו הם ממלאים. מיעוטם בלבד רואים בכך מקצוע ותופסים את עצמם כבעלי מקצוע. ברשימה זו הרחבתי על כך.

בחזון שהותווה במשותף באחת הפגישות הראשונות של הפורום, נקבע כי במפורש כי הפורום יפעל לקידום נושא ניהול הידע בישראל, יפעל לפתוח תורת ניהול הידע בדרך של שתוף פעולה עם כל הגופים העוסקים בניהול ידע.

רבים גורסים כי פתוח ניהול הידע כפרופסיה חשוב שייעשה בדרך של שתוף פעולה עם האקדמיה. שילוב תיאוריה ומעשה, במרכז ההובלה של פתוח ניהול הידע כפרופסיה, כמקצוע, בעל ליבה ייחודית ומובחנת. ברור כי בעלי עניין רבים נוספים מעורבים ויתרמו לפתוח גוף הידע בנושא ניהול הידע (Knowledge Management Body of Knowledge). למידה מתהליכים דומים מראה כי זה תהליך ארוך, מורכב וממושך, ייתכן והדבר אף יארך עשרות בשנים.

מסע מורכב מצעדים קטנים והדרך ארוכה.

Critical Success Factors and Best Practices for Knowledge Management Systems

הנה צעד ראשון מסוגו, חשוב, משמעותי וגם – ראשוני.

ביום ד', 5 במאי 2004, ייערך הכינוס הראשון המשותף למנהלי הידע ולאוניברסיטת תל אביב. הכינוס הוא ביטוי של רצון הדדי שהבשיל, של מנהלי הידע מחד ושל האקדמיה מאידך, לפעול במשותף כדי לקדם את נושא ניהול הידע יחד.
קיימים כמובן דגמי פעולה רבים ושונים בעולם, אך בתחום ניהול הידע בישראל – זה הכינוס הראשון מסוגו.

לכנס שותפים המעבדה לניהול ידע שבפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ופורום מנהלי הידע.

בכינוס שכותרתו: Critical Success Factors and Best Practices for Knowledge Management Systems יעסקו בלימוד ודיון בגורמי ההצלחה ובחקרי-מקרה של תכניות ניהול ידע באירופה ובארץ. את הסמינר יחתום פאנל ובו ישתתפו נציגי האקדמיה והארגונים.

המשך פתוח וקידום נושא ניהול הידע ומקצוע מנהל הידע הוא עדיין ברובו, לפנינו.
הכלכלה המודרנית, זו היוצרת סביבה עסקית בה מובילים אלו המצליחים לפתח ערכים עסקיים חדשים, תובעת כלים ותפיסות ניהול חדשות ודינאמיות. היא גם זו הדוחפת קדימה את פתוח תחום ניהול הידע כמנוף וכמניע של תהליכים עסקיים בארגון המודרני.

כמו שהדבר קורה כבר בעולם הרחב, אין ספק כי גם בעתיד לא רחוק בישראל, יוקמו ויפעלו מרכזים ומכוני מחקר בהם יהיה שילוב של תיאוריה ומעשה, חוקרים ועושים בתחום ניהול הידע.

ההערכה היא כי בעתיד יהיה המשך התפתחות של התחום, בכיוונים שונים: בכיוון אחד, ארגונים רבים נוספים יוצאים למסע אל הארגון הלומד ומנהל הידע ויעסקו ביצירת קשרים והידוק קשרים עם האקדמיה, עם היועצים, עם ספקי הפתרונות. בכיוון נוסף, תהיה פעולה משותפת של הארגונים, של האקדמיה ושל בעלי-עניין נוספים, לקראת יצירת המשותפת של ה – KMBOK – Knowledge Management Body of Knowledge. את כל אלו ילוו תוכניות לימוד, מחקרים משותפים ופרויקטים, שמהם ייווצרו שתופי פעולה ליצירת ערכים עסקיים ייחודיים כמו פתוח של פתרונות ניהול ידע כוללים לארגונים.

 

פרטים – כאן

פורסם בקטגוריה מסע, משא ומסה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to ניהול ידע – על תיאוריה, על מעשה ועל שתוף הפעולה ביניהם

  1. פינגבאק: ניהול ידע – Critical Success Factors | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *