זוכרים

 

"…התרגלנו לקום השכם בבוקר, בשבע. ובשתים עשרה, בשעת הצהרים ובשבע לפנות ערב לעמוד בתור ארוך, קערה בידנו ולהמתין שיתנו לנו קצת מים חמים עם מלח או עם טעם קפה. או שמא יתנו לנו קצת תפוחי-אדמה.
התרגלנו לישון בלי מיטה.לברך בשלום כל לובש מדים, לא ללכת על המדרכה, או ללכת דווקא על המדרכה, התרגלנו לסטירות לחי על לא סיבה, למהלומות ולהוצאות להורג.
התרגלנו לראות איך מתים אנשים בצואתם, הורגלנו לראות עגלות מלאות מתים, חולים מתגוללים בזוהמה,רופאים חסרי אונים, התרגלנו לראות שעה שעה אלפי אומללים המובלים אלינו, ושעה שעה – אלף הנילקחים מאתנו…"

(מתוך מכתבי הפרוזה של פטר פישל, בן חמש עשרה, נולד ב 9.9.1929, מצא מותו באושוויץ בשנת 1944.

נקרא על ידי נעמה בטקס הזיכרון במחנה אושוויץ, מרץ 2004)

 

 

מסע לפולין, בי"ס התיכון עמיאסף, בשער מחנה אושוויץ, מרץ 2004

צילום: נעמה

 

 

1Minute – מתוך אתר Thejewishexchange

פורסם בקטגוריה מסעות אישיים ואחרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to זוכרים

  1. מאת דבה‏:

    שבימים אלה אנחנו עושים לערבים את אותו הדבר. ושכולכם הימלרים. ושהרצון הפשוט והבריא בLebensraum לא קיים רק אצל נאצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *