מסע, מסה ומשא – תצפית על ארגונים, ניהול וידע

בהפסקה לאחר פאנל הבוקר של היום הראשון ל Blogference במרכז הבינתחומי, אני מעלה כמה שורות בעניין "מדינת ישראל כבלוגר" (הכותרת שלי), בעקבות תגובה שלי לדבריו של דוד סרנגה, קונסול ישראל להסברה בשגרירותינו בניו יורק שיחד עם דוברים אחרים בפאנל, סקר את הפעילות בתחום בזירה בה הוא פועל ובה המדינה נמצאת.

דוד הציג את הבלוג ש "פתחה" מדינת ישראל באתר MySpace, כאמצעי נוסף במאמץ הישראלי לשנות את התדמית ואת הדימוי של ישראל בעולם.
קודם כל, העובדה שמשרד ממשלתי כה מרכזי עושה שימוש מושכל בסביבות מתקדמות ובלתי אמצעיות לתקשורת עם הציבור בעולם כדוגמת בלוג, שיתוף קטעי וידאו ב YouTube ושיתוף תמונות ב Flickr, היא לבדה ראויה לכל עידוד ושבח.
אני רוצה להרחיב משהו בעניין העלאת האפקטיביות של הבלוג המדינתי ושל קטעי הווידיאו שהוצגו.
לעניין הבלוג, אני חש שהקוראים מעוניינים לקרוא את הסיפור האישי של הכותב, מפי הכותב, ופחות לקרוא דיווחים מעובדים ומתוכננים גם אם הם במעטפת הלכאורה "פתוחה" כבלוג. לדעתי, הקורא יתעניין יותר בסיפור האישי של נציג ישראלי והתמודדותו עם התקשורת העוינת (?) את ישראל, ועם דעת הקהל העוינת את ישראל – וכנראה פחות בראיון מוקלט עם ישראלים. בראיון שהתפרסם לאחר מכן, כנראה שכך מתוכנן להיות. נכון. לא בטוח שכל אחד יכול לכתוב כבלוגר, אבל לכל אחד יש סיפור אישי, וכל אחד יכול לספר סיפור אישי – צריך למצוא רק את הנקודה המניעה. לסיפורים יש כוח רב, ולסיפור סיפורים ככלי לתקשורת בין אנשים יש עוצמה רבה.
לעניין הפופולאריות של קטעי הווידיאו ב YouTube העוסקים בישראל, הצעתי לעשות שימוש מושכל בכותרות ובתיגוג (Tagging) כפי שעושים אלו המבינים לעומק את המדיה הזו, ומנצלים אותה בצורה כה אפקטיבית: למשל הסרט שכותרתו Cool facts about Israel, אני משער כי הוא פופולארי בעיקר כי בכותרת שלו נמצאת המלה Cool ולא רק בגלל שנמצאת בו המלה Israel. ובנוסף גם התיגוג הנלווה – "חכם": Cool, Jewish ועוד.
ומהצד השני, קטע הוידאו הנקרא Video Israel dose not want you to see, פופולארי משום שבנוסף לכותרת המהווה Eye catcher יעיל, יש בו שימוש מושכל בתיגוג: למשל Terror, Media, Censorship, צה"ל ועוד – כאשר זה מצטרף ל Israel – זה כנראה "הולך טוב" יותר ברשת….

נעמונת בת עשרים
 
יש כאלה שאפשר לומר עליהן: "את עשר!", אבל במקרה שלך זה מיותר לומר, את יודעת שאת עשר, את יודעת שאנחנו חושבים ויודעים שאת עשר.
 
אבל, הנושא מתחיל להיות מורכב יותר כשאחת עשר, היא כבר בת עשרים!… 
 

מה נוכל עוד לבקש מעלמה צעירה נפלאה שכזו, אנרגטית, כשרונית, ידענית,
כזו תזזיתית ככספית,
נמצאת תמיד בשלושה מקומות בו זמנית,
גם אם זה בבסיס, בבית או במכונית
 
כזו עשר שתוך עשרים שנה
הפכה על פניה כל אבן בכל המדינה
שנעה במהירות לכל עבר
מדברת עם כל אחד בשפתו, בשפת-עֵבֵר
 
בקיצור, עשרים זה אחלה גיל,
שבו עשר מוכפל פעמיים
אבל לך מכל הלב נאחל
עוד כפל וכפל וכפליים
 
המון אהבה ונשיקות מכולנו
שגאים בך בכל צעד ומשימה
לך נעמונת, שקשה (לכולנו) שלא להתרגש
מזה שעשרים פעם ברגע את נכנסת לנו לתוך הנשמה!
 
בקיצור: כל אחד מאיתנו אומר: "קשה לי שלא להתרגש"!
 
באהבה מאמא, מיוני ומאבא

יוני שלנו, בן שמונה עשרה!

עכשיו, אחרי הנחיתה, כשראית את הארץ מלמעלה, מגובה רום הטיסה, כשקיבלת לזמן קצר את הגאי המטוס, כשלרגעים ספורים, הכול נתון בידיך, אתה יכול לחוש באופן סמלי מהי אחריות ומהי מנהיגות.

אתה בוודאי חש התרגשות, אחרי הכול הבנת, אולי בפעם הראשונה שלשמיים – אין גבול, וממעוף הציפור, הדמיון – הוא הסמן המדויק ביותר והרחוק ביותר אליו תוכל להביא את אופק הרצונות והשאיפות שלך.

בחרנו לך את הסביבה הזו, כדי לשים אותך במקום הטבעי ביותר עבורך: ממריא ושואף אל הדמיון, מחליט ומסמן מטרות ויעדים, מוביל אליהם בנחישות, ומגיע.

מגובה כזה, אתה יכול להבין בצורה חדה וממוקדת מהי אסטרטגיה: מלמעלה, הכול נראה שקט, והתמונה מדברת כאלף מלים. אתה עכשיו מבין כי החוכמה של המנהיג כאסטרטג היא לא "למצוא מחט בערימת שחת", אלא ההיפך: "לראות את היער מבעד לעצים" – וליהנות מהמראה.

יוני עם משה אורבך, הטייס-מדריך התותח

אתה, כמי שלומד ומרותק לתהליכים חברתיים, יודע כי חשוב לראות את היער, אבל – חשוב גם לא לשכוח שהוא מורכב מעצים: חיים, נושמים, צומחים, בעלי דעה ומקום משל עצמם, המביטים גם הם – עליך.
ואתה, יודע לראות את הקולות, לשמוע את המראות, ולהבין.

נעמה, אמא ואבא גאים בך ביום משמעותי כזה, ומאחלים לך עשרות רבות של ח"י-ים, עד מאה ועשרים,

אוהבים אותך,

נעמה, אמא ואבא,

שדה התעופה הרצליה, 28 יוני 2007

מעת לעת, אנחנו מנסים להניע את הצוותים עימם אנו עובדים לחשיבה מכוונת הצלחה, כעיקרון מוביל בלמידה ובניהול הידע, ובהתנהלות היומיומית,
התגובות, לא תמיד נלהבות: לספר "כישלונות" זה כנראה 'קל' יותר.. 
Scott Adams, מעלה את הנקודה הזו בדיוק, ברשימה שלו בבלוג כשהוא משלב בין סיפור לבין הצלחה, לבין ידע ולמידה, עד כדי "ניהול ידע", רחמנא ליצלן..

בדרך כלל אני גורס כי בעולם הידע, סטטיסטיקה "איכותנית" היא המתאימה יותר, על זו ה "כמותנית". ויחד עם זה, כדאי לצפות ב "הידעת?", לפעמים הגודל דווקא כן קובע..

הנה כמה עניינים לעיין בהם בסוף השבוע מתוך מה שאני קורא ברשת. המלצות לגמרי אישיות.

ביילע, על דייט ראשון של חנונים סביב שבוע הספר העברי

Don McMillan מסביר איך כדאי (לא) לערוך מצגת, (קרדיט לעמית כהן-ברזין, מיקרוסופט ישראל),

יענקל תוהה אם בכלל אפשרי שלא למחזר נאומי סיום שנה

Dave Snowden כותב על לספר סיפור מהסוף להתחלה

Dina Metha חשה ש Google אוחז לא רק בעבר שלה, אלא גם בעתיד

Debbie Weil תוהה על מה כותבים בבלוגים תאגידיים בסין

תמיד מעניין לקרוא את סקירות סוף השבוע של the.co.ils

ולא לוותר על הקולקטיב

וגם, למי שיש זמן ועניין, לכו ליריד הרווחה בעידן הידע.

אגב, זה לא אני, אבל זה ממש דומה.

סוף שבוע שקט

בודפסט, בפעם השלישית
אני מזדמן לבודפסט השבוע, זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות. עיר אירופית יפה, מרתקת, אני תמיד שמח לשוב לכאן לביקור נוסף. תמיד יש מה לראות, תמיד יש היכן לבקר, לאכול במסעדות מעולות, פשוט תענוג.
הטיול לאורכה של הדנובה, ועל הגשרים החוצים אותה, היא חוויה מרתקת. כדאי גם להעפיל למצודת הדייגים, לערוך הפסקה טעימה בקונדיטוריה הותיקה, להמשיך לגבעת Gelert, לבקר בפרלמנט, וגם לחטוף ביקור קצר במוזיאון האתנוגרפי של בודפסט. כדאי גם לשוטט בשוק המקורה הגדול, ולשתות קפה הפוך בפתחו של Vaci Utca, המדרחוב הבודפסטי המפורסם. תמיד חוויה מעניינת. אסור להחמיץ את הביקור בבית הכנסת היהודי השני בגודלו בעולם, ברחוב Dohanyi ובמוזיאון היהודי הצמוד. אם יתמזל מזלכם והמדריכה שלכם בסיור בבית הכנסת תהיה ג'ורג'י, לא תפסידו.
בודפסט מלמעלה למטה
הפעם, בבוקר האחרון לשהותנו כאן, אימצנו את המלצתה של נורית, בנסיעה משותפת במעלית המלון. לזה קוראים ב 'ישראלית' – "ניהול ידע במעלית" (Elevator Knowledge Management…). החלטנו לצאת לטיול המשלב נסיעה בשתי רכבות עד לפסגת Janos Hegy (גבעת יאנוס), אחר כך, קטע הליכה בנוף עוצר נשימה, ביקור במצודת Erzsebet Kilato בראש גבעת יאנוס, וחזרה העירה בירידה ב Libego, רכֶּבֶל, המוביל את הנוסע עד למטה, ממש סמוך לבית השגריר האמריקאי ברובע השגרירויות למרגלות הגבעה.
את המסלול מתחילים בנסיעה איטית ברכבת הישנה, ה – Fogashereku, כעשרים וחמש דקות של נסיעה במעלה ההר, עד לתחנה הסופית. שם, ממשיכים למרחק של כחמש מאות מטרים, עד לתחנה הראשונה של הרכבת הנקראת Gyermekavasut. על יד תחנת הרכבת הזו, נמצא בניין הנקרא Bibliahaz, איני דובר את השפה ההונגרית, אך אני מבין שמדובר בבית התנ"ך. על הקיר החיצוני של המבנה ממוקמים שני לוחות הברית בצבע אדום.
נשוב למסלול שלנו: זו רכבת המופעלת על ידי נערים ונערות בני חמש עשרה, המתנדבים כתחביב לתפעל את הרכבת. פרט לנהג הקטר, כל שאר הצוות בתחנות השונות הוא כולו נערים צעירים המתייחסים לתפקידם ברצינות תהומית: בכל עת שהם עוברים תחנה, הם מצדיעים למנהל התחנה על הרציף, מדהים.
בחלוף ארבע תחנות, יורדים בתחנת Janos Hegy ומטפסים בשביל תלול אל ראש הגבעה כשבע מאות מטרים עד שמגיעים למרגלות תחנת הרכבל ומצודת Erzsebet. אפשר לטפס עוד כמאתיים מדרגות עד שמגיעים למצודה ולטפס לראשה, משם יש תצפית מדהימה על בודפסט, וגם, שפע של רשתות Wireless…(רגב, לאחר שובנו, גילית במקרה את הרשימה הזו בה מסופר על יוזמה מעניינת: רישות אלחוטי של כפר בצפון הונגריה כמנוע צמיחה לישוב הדורש תמיכה). כדי בחזרה מהמצודה לתחנת הרכבל, ה Libego. הירידה ברכבל נמשכת כחמש עשרה דקות, בנוף מדהים ובשקט נפלא. תענוג לצפות על הבתים היפים שבאיזור במהלך הירידה ברכבל.
ניחוח אנטישמי
כן, ועוד משהו קטן, מיני-אנטישמיות: על פחי האשפה המלאים בתחנת הרכבת שעל יד ה Bibliahz, מרח מישהו את התזכורת המצמררת: Juden Unter Alles, היהודים מתחת כולם. הגרפיטאי האנטישמי לא שכח להוסיף חץ המופנה למטה. האסוציאציה העולה מכך אל מול היעילות הנוראה ברצח יהודי הונגריה בעת השואה, מאות אלפים במספר חודשים, משתקת. אני נזכר בסיפור של אבא שלי ז"ל, אז בן שש עשרה, שעמד ברחובה הראשי של וינה עם כניסתו של היטלר לתוכה ב 1938, ואוסטרי אנטישמי אחד הניף את ידו של אבי כדי שיצדיע במועל יד ואמר לו: "חבר מפלגה, האם אינך שמח על זה שהיטלר הגיע אלינו?". כן, אבא אמר עוד דבר, ברקע צווחו הרמקולים את ההמנון הנאצי: "Deutschland, Deutschland Uber Alles", גרמניה, גרמניה מעל כולם.

אז זהו, כשקוראים על הצתה של בית כנסת בשוויץ, ועל כוונה או הצעה לגבות דמי כניסה למבקרים באתר אושוויץ ובמחנות מוות אחרים, הנה מסלול נחמד ויפה, רכבות, ילדים וניחוח אנטישמי.

אוֹרי מפרסם הבוקר את רשימת נבחרי אתר אפלטון לשנת 2007, זו השנה השלישית ברציפות. מעבר לכך שאוסף הבלוגים מרתק ומעניין, שווה ביותר לשוב ולקרוא את דברי ההסבר של אורי לרשימת הנבחרים גם בשנים הקודמות. אפשר בהחלט ללמוד על ההתפתחות של התופעה החברתית המרתקת הזו, בישראל.

ברכות לנבחרים.

הבחירה שלי זו השנה השלישית ברציפות: אתר אפלטון.

עמית שלי, ד"ר עופר דרורי, מבקש לספר על יוזמה חדשה שלו, הקמת אתר הגבורה. אני מזמין אתכם לעיין בהודעתו, ולסייע לו, אם יש לכם יכולת בכך,

שלום
 
לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל וליום העצמאות ברצוני ליידע אתכם על אתר חדש שהקמתי ששמו אתר הגבורה.
האתר שכתובתו כשמו http://www.gvura.org  מכיל סיפורי גבורה של חיילי צה"ל אשר קיבלו צל"ש או עיטור.
האתר כולל נכון להיום למעלה מ- 200 סיפורי גבורה כאשר הוא מכיל גם צלשים ועיטורים לא ידועים.
דוגמא לגיבור ישראל נעלם הוא דניאל ורדון ז"ל אשר קיבל צל"ש אלוף פעמיים ועיטור הגבורה במלחמת ששת הימים בה נהרג.
מידע על דניאל ורדון ז"ל מאתר הגבורה תוכלו לקרוא כאן.
 
להרחבת סיפורי הגבורה באתר אני נזקק לעזרתכם באיתור כתבות או פרסומים, חדשים או ישנים המתארים את סיפור גבורתו של הלוחם.
מידע מדויק יותר למה יסייע לי בפיתוח האתר נמצא בקול קורא לסיפורי גבורה, כאן.
 
אודה אם תעבירו בין חבריכם את המידע על האתר להגברת הידע בציבור בישראל על גיבוריו, לשימור מורשת הקרב ולחינוך הדורות הבאים.
 
תודה וחג עצמאות שמח
 
עפר דרורי
________________________________
Offer Drori
E-mail:     offerd@cc.huji.ac.il
בית          http://www.global-report.com/drori
גבורה       http://www.gvura.org
פלוגה י      http://www.plugayod79.org
SIGTRS   http://www.sigtrs.org
OODPM: http://www.oodpm.org
Home:     http://shum.huji.ac.il/~offerd
Tel.         (972)-2-5688439
Fax         (972)-2-5688681