"טנק החשיבה", אסונות טבע, הרשת – וסוף טוב

עדכון, 29.12.2004, 1200
לפני זמן מה התקשרתי לביתם של חברינו ששבו הבוקר מתאילנד, בריאים, שלמים ובחיים. התקשרתי כדי לשאול לשלומם וגם כדי להגיד שזהו. יותר לא נסרב יותר להצעות של חברים להצטרף אליהם לטיולים בחו"ל……אם כבר – אז ביחד…
מה שהחל באי קו פי פי בקפה של בוקר, המשיך בכך שמצאו את עצמם 'מככבים' בסרט אימה הוליוודי מהחיים, כשנחשול ענק 'נושא' אותם מצדו האחד של האי, אל הצד האחר. מדהים. עכשיו אפשר לנשום (לרווחה). זו התמצית ממה ששמענו. והשאר, אולי עוד יעלה כאן מתישהו.
מזל. מזל גדול. ברוכים (כל) השבים.

לכל המשפחות בארץ, לכל מאות המטיילים בתאילנד, בהודו, באיים המלדיביים ובשאר האזורים שנפגעו, שטרם יצרו קשר עם יקיריהם ואשר קוראים רשימה זו, הנה כמה מספרי טלפון שפורסמו ב YNET, ושיעזרו:

חדר המצב בירושלים (24 שעות ביממה): 5303155 – 02

חפ"ק שגרירות ישראל בבנגקוק: 00-66-220-49200

חפ"ק שגרירות ישראל בניו-דלהי: 00-91-112-301-3238

בית החולים באנדמן, הודו 00-91-319-227-2102

משטרת אנדמן 00-91-319-223-2400

"תבואו גם, מה דעתכם?"
אתמול, אחרי שנודע דבר האסון הנורא בדרום מזרח אסיה, בטרם נודעו ההיקפים המדהימים והאכזריים של מה שקרה, אמרה לי אשתי: אתה לא זוכר שהציעו גם לנו לבוא? זוג חברים, הציעו לנו לפני מספר שבועות להצטרף אליהם לשבוע בתאילנד. אתם יודעים: פוקט, קו פי פי, קו-סמוי, חוויה אדירה!, נתיב ישראלי חרוש. כנראה שזה נראה להם מתאים להציע לזוג כמונו: אחד שעשה לא מזמן ERP, (בפרשנות שלי – Early Retirement Program…) ולזוגתו, לאחר 25 שנים של עבודה בארגון. תבואו איתנו, יהיה נהדר, הם אמרו. בסופו של דבר, לא הצטרפנו. לא השתלב לנו בלו"ז הכללי, מה לעשות, קורה. יהיו עוד הזדמנויות, אמרנו. תעשו חיים ותשובו בשלום.

מבול של קפה ושיטפון
אתמול בבוקר, בעת שישבו בבית קפה בפוקט, הגיע הנחשול הענק ששטף את הכול. זרמי המים האדירים הפרידו וחיברו אותם שוב ושוב. מקטעי המידע שהגיעו אלינו לארץ באמצעות המשפחה וכמה חברים משותפים אנחנו למדים שהם בסדר. אין פרטים מדויקים או מלאים, הם דיברו עם הילדים שלהם בארץ. ספרו על חבלות, שברים, צלעות, אשפוזים – אבל הם בסדר. צריכים לשוב השבוע הביתה. נחכה להם. שיחזרו כבר. 

כאן אפשר לראות מידע מקוון ועדכני על רעידות אדמה בעולם

טנק של חשיבה
אנשי RAND, ה Think Tank שמונה בימי המלחמה הקרה ע"י הממשל האמריקאי כדי לתכנן מערכת תקשורת חסינה ושרידה שתעמוד בפני הרס מסיבי ופגיעה סובייטית בתשתיות אמריקאיות, יזמו ותכננו את מה שאנחנו מכירים היום בתור רשת האינטרנט.  ממה שאפשר לראות בפורומים השונים באינטרנט, הסתבר, כי אכן התשתית הזאת היא כנראה צינור התקשורת היחידי המאפשר להורים מודאגים מהצד האחד ולמטיילים ותיירים ישראלים מהצד השני לתקשר או לפחות להעביר מסרים בין קצוות העולם, בפשטות יחסית, ללא מתווכים. בעולם שבו תשתיות תקשורת סלולאריות ונייחות קרסו, האינטרנט עדיין שורד, יותר חזק מאיתני הטבע, כנראה..

הערב, 29.12.2004, התפרסמה רשימתו של גל מור ב YNET העוסקת במקומו החיוני של האינטרנט כמקור מידע חיוני לאסון בדרום מזרח אסיה. גם מקומם של הבלוגים כעיתונאות הוירטואלית המודרנית – לא נפקד, הנה קישור לדוגמה.

"מישהו יודע עברית?"

העיתון המקומי בפוקט, ה Phuket Gazette, מפרסם במהדורתו המקוונת הבוקר כי באי פוקט משוועים לשני דברים: תורמי דם ו – מתורגמנים. מפקד משטרת התיירות בפוקט מסר כי הם מעונינים במתנדבים בעלי כישורי-ידע במספר שפות על מנת לסייע לנפגעים מהאסון בהקלת החוויות שעברו באמהלך האסון אתמול.

נכד המלך והעני

אומרים תמיד כי האסונות הקשים ביותר, פגעי הטבע החמורים ביותר נוחתים על ראשיהם של העניים, המוכים ממילא בעוני, ברעב, במחסור. באחד הדיווחים האחרונים מסופר כי נכדו של מלך תאילנד, שבילה גם הוא כמו צעירים רבים אחרים בפוקט, נספה באסון. נראה כי המקום שתואר תמיד כגן העדן של דרום מזרח אסיה הוא כנראה באמת מקום בו כולם שווים בפני האלוהים. עניים כעשירים, פשוטי העם כשועיו ורוזניו.

טאבה, ועכשיו – קראבי, ליד קו-פי-פי

הבן שלי חוזר היום מבית הספר ומספר לי על א', חבר קרוב ולכיתה, בן למשפחת חברים שלנו, שכנים, אשר שבו לפני שבוע מתאילנד. אב, אם, בת ובן.

נסעו לכייף בחופשה קסומה במקום קסום. קשה להם להבין ולתאר את גודל הזוועה במקום בו בילו אך לפני שבוע. מדהים. טרור של הטבע. במקרה שלהם, זה מדהים שבעתיים. לפני מספר חודשים, שבוע וחצי אחרי שעזבו את מלון ה Hilton Taba, בתום חופשה קסומה במקום קסום אחר, חצי האי סיני, אירעה שם התקפת הדמים הרצחנית, טרור מוסלמי קיצוני. בעוד אני רושם את השורות האלה כדי לעדכן את הרשימה, מופיעה ב YNET ידיעה מצמררת על רותם נחשון מקיבוץ אפק. הסיום – משמח. רותם התקשר הביתה והאם שנרגעה מספרת שהנחשון שלה אמור לחזור לארץ בחודש פברואר, וכי כבר הכינה שרשרת ברזל כדי לקשור אותו למיטה, על מנת שלא יעזוב שוב….

כנראה שאין מקום בטוח, אף פעם.

פורסם בקטגוריה מסעות אישיים ואחרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 Responses to "טנק החשיבה", אסונות טבע, הרשת – וסוף טוב

  1. מאת אבי‏:

    יגאל, הפעם אתה מדבר שטויות:
    1. במקום שאין בו תקשורת קווית/אלחוטית, אין אינטרנט. אינטרנט תלוי בקיומו של תווך, והוא אינו ערוץ תקשורת עצמאי.
    2. לא סביר שמי שנמצא באי שפגע בו צונמי ויכול לטלפן לארץ ולהגיד שהכל בסדר, בחר לעשות את זה במייל.
    3. כל דיווחי התקשורת אודות האסון היו במדיה הישנה. אפילו התמונה ששמת בראש הפוסט הועתקה מאייפי (או רויטרס) ולא צולמה במצלמה פרטית של איזה בלוגר. יפה, עם זאת, שחסכת מקוראיך את תמונת הילדות המתות שהתפרסמה ב-USA Today.

  2. פינגבאק: הכנסת אורחים (יפנית) | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *