מסע אל הבית של מי שלא ביקר בו מעולם

בשבת בבוקר, יום שרבי, פנינו למסע ביער חולדה, מסע אל תחילת המאה הקודמת, ימי מחסור ומלחמה. מסע בין תחנות ההתישבות והקרב של חולדה. שם בין שרידי העצים שנטעו על ידי 'תרומת עצי הזית' של יהודי גרמניה, פסענו מבריכת המים של 'קו השילוח' שהוביל מים לירושלים הנצורה, אל כרמי חולדה, המשך אל קברו של לוחם ההגנה צ'יזיק שנפל בקרב בו הסתערו אלפי ערביי האזור על חצר חוות הנוטעים בחולדה. אותו צ'יזיק שאחותו שרה נהרגה לצד טרומפלדור בקרב ההגנה על חצר תל חי.

שם אל מול קברו, אפשר לראות את שדרת הדקלים המובילה אל הבית של מי שלא ביקר בו מעולם.

בית הרצל, מתוך אתר האינטרנט של הקרן הקיימת לישראל

בית הרצל. הבית שהרצל לא ביקר בו מעולם למרות שקרוי הוא, על שמו. בית יפהפה שנבנה על מנת לשמש אכסנייה לאגרונום בריש מנהל חוות הנטיעות ולפועליו, ושהוחלף כעבור מספר שנים על ידי האגרונום וולקנסקי עם פועליו שלו. בבית, אגב התגורר האגרונום בקומה השניה, לבדו. פועליו נאלצו להסתפק בקומה הראשונה. ניטעו במקור כ 12,000 שתילים ונותרו אחר פגעי הארבה והפרעות רק כ 3,000. זה הבית שבו ובחצרו התגודדו יושבי חצר חולדה, ושם לחמו בפורעי תרפ"ט.

בקומה השניה של בית הרצל ביער חולדה, באולם הכניסה, אפשר לצפות בתכנית מסע שהתווה חוזה מדינת היהודים. שם, בתוך ארון תצוגה, אפשר לצפות ב 'ארץ ישנה חדשה', תעתיק החיבור "אלטנוילנד" פרי חזונו של הרצל.

על הקיר ממול תלויה תכנית המבנה של 'בית הרצל', תכנית מצהיבה של אחוזה ששוּמרה על ידי הקרן הקיימת לאחר עשרות בשנים של עזובה ושממון.  הרצל, שראה את השטח החשוף בנסיעתו מהשפלה לירושלים בעת ביקורו בארץ, הגה את רעיון הייעור והנטיעות של חלוצי חולדה בתחילת המאה העשרים.

על שולחן הכתיבה המיושן של האגרונום בריש, מתחת לתכנית הבית, מונחת תכנית הייעור המקורית של היער. כמה עצים לטעת והיכן. כך צמח לו בסופו של דבר היער הראשון שנטעה הקרן הקיימת לישראל.

 

במעלה גרם המדרגות של בית הרצל, מגיעים לאכסדרה ולמבואה בסגנון מרשים ומאופק, כמו הבית עצמו. ובתוך הבית, נאוה, אחותה של אלפא, הבת הבכורה של קיבוץ חולדה, מקבילה פנים מאירות אלינו. הסיפור על בית הרצל ועל יער חולדה, מפיה, הסיפור מקבל צבעים חיים מעֵבר למלים. 

ביציאה מן הבית, פנינו הלאה מזרחה אל עבר חורשת רחל, חורשה שניטעה לזכרה של המשוררת שנפטרה ב 1931, משוררת שחלוצי חולדה הכירו והוקירו.

תחנה נוספת היא בעצם אחת התחנות הראשונות של מסע חלוצי נוטעי חולדה: בור המים. המים, המשאב החיוני ביותר במזרח התיכון היווה גם כאן את מרכז הבעייה עם ערביי הסביבה. זו באר שנחפרה אז לעומק של 189 (!) מ' על מנת להגיע אל מקווה מים כדי לא להיזקק לביר חמשה, הבאר של הכפר הערבי השכן שתושביו מנעו מים מיושבי החווה.

 

תחנה אחרונה במסע: על אחד מקירות בית הרצל שבקומה הראשונה, נמצא ציור דיוקנו של הרצל, פרי כשרונה של חברת קבוצת שילר שכך כתבה:

"אם לא תרצו, תשאר רק אגדה…"

 

 

הנה כמה מקורות על המסע:

בית הרצל – מתוך אתר הקרן הקיימת לישראל

יער חולדה – מתוך אתר סנונית

יער חולדה – מתוך אתר מפה

בית הרצל – מתוך אתר סחל"ב של האוניברסיטה העברית

פורסם בקטגוריה מסעות טיול בארץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 Responses to מסע אל הבית של מי שלא ביקר בו מעולם

  1. מאת חברם של החיגר והפיסח‏:

    אם לא תרצו תישאר רק אגדה

    זה משפט המפתח מכל הכתבה.

    תן לנו הארות מחכימות

    שלך בידידות

  2. מאת חייזר פוסט איילי‏:

    עפ"י סיפורים אחרים: נידו וזרקו.
    נתנו לה להיות לבד.
    רק אחרי מותה הצטערו.
    סליחה שאני מקלקל את הפסח.
    אבל כך לפחות אני שמעתי.

  3. מאת קוקו מנשה‏:

    הייתי שם ועליתי על בור המים למרות שכתוב שאסור זה מקום דיי קטן ויש שם ריח של פלוץ כל הזמן

  4. פינגבאק: חג עצמאות שמח | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *