ארגון בעידן הידע – על רשת של אנשים ואתרי ידע

מה זה? 
הבלוגים הפכו בתוך שנתיים לסביבה פתוחה המאפשרת תקשורת, למידה והפצה של ידע לצרכים מגוונים ביותר. מה שהחל כנחלתם הבלעדית של יודעי-דבר בלבד, הפך לכלי מרכזי גם בעולם העסקי האקדמי של ימינו. היכולת הפשוטה לכתוב, לפרסם ולהפיץ, יחד עם הנימה האישית, הבעת העמדה אישית, לצד עדכניות, גיוון רב ויכולת פשוטה לקרוא, כבשו את לב הגולשים ברשת.

למה הבלוגרים כותבים?
לכתיבה נדרש תמיד מניע פנימי ביחד עם דחף חזק. בעידן הידע, בעלי ידיעה ובעלי דעה מנתבים את היכולת והרצון לכתיבה לסביבה המאפשרת לעשות זאת בקלות ובפשטות. אנשים כאלה משתפים כיום, באמצעות רשת האינטרנט – בכל: בתמונות שלהם (למשל באמצעות Flickr), במועדפים שלהם (למשל באמצעות RawSugar ואחרים), בהעדפות שלהם (למשל באמצעות 43Things), בקשרים שלהם (באמצעות Linked-In) ובידע שלהם – באמצעות בלוגים.
הכותבים באתרים אלו נקראים בלוגרים (Bloggers) אשר משתפים בידע, בניסיון, בתובנות ובמחשבות שלהם את ציבור הקוראים. בלוגר הכותב בבלוג שלו בתחום המקצועי, מרכז סביבו בעלי עניין בתחום הידע הרלוונטי, והשיח שנוצר באמצעות הרשת בבלוג שלו, ממקם אותו במרכז הנושא. בלוגר הכותב על חוויות אישיות שלו, מרכז סביבו מתעניינים ההופכים לקבוצה מלוכדת סביב העניין, בדומה מאוד לכתיבה בתחום מקצועי. הבלוגים משמשים אמצעי מאוד נוח ויעיל למוניטין של הכותב: אצל חלקם – להעצמת והרחבת מוניטין קיים, אצל חלקם – ליצירת מוניטין לראשונה. 

הבלוגים הופכים את התהליכים החברתיים על פניהם

בספר הנהדר של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, יש תיאור מפורט ומרתק על שיחת הטלפון בין משפחתו של עמוס בירושלים, לבין משפחתו בתל אביב, באמצעות שיחת טלפון מתוכננת חודשים מראש ומתואמת באמצעות גלויות, המתנהלת בן שני בתי מרקחת בשתי הערים. זה מה שקרה בעבר: נפגשנו (פיזית), נפרדנו, תִּקְשַרנו (בדואר, בטלפון), נפגשנו (או שכן או שלא) – שוב, וחוזר חלילה. כיום: נפגשים (ברשת), לא נפרדים (Always on), מְתַקשֵרים כל העת (דוא"ל, פורומים, ICQ, Skype), לעתים גם נפגשים (פיזית). הטכנולוגיה מאפשרת קפיצת מדרגה עצומה התומכת ומעצימה תהליכים חברתיים – של היחיד,של הקבוצה, ושל הארגון. טכנולוגית האינטרנט מאפשרת למעשה יצירה של תרבות 'חדשה' עם אנשים 'חדשים', אבל, למעשה – זו אותה תרבות, אלו אותם אנשים המקיימים את אותם התהליכים, רק בסדר ההפוך מהמוכר לנו בעבר.

בלוגים ארגוניים – אתרישים

בדומה לבלוגים ברשת האינטרנט, הבלוגוספירה, גם בארגונים מתחילה תופעת הבלוגים לקנות לה אחיזה. ארגונים מבינים כי הדרך להגיע אל הידע הקריטי הנמצא אצל מומחים בארגון, היא לתת לאותם מומחים סביבה ומקום חופשי להתבטא, והדבר מתאפשר היום באמצעות תשתיות טכנולוגיות ומערכות בלוגים בארגון. קיימים בלוגים של ארגונים – ברשת האינטרנט, כשתכליתם שיווק, פרסום ובחינת רעיונות למוצרים ושירותים ללקוחות – באמצעות תגובות של הלקוחות עצמם.
יש בלוגים של ארגונים – ברשת האינטרה-נט, המהווים סביבה של מפתחים, קבוצות-עניין מקצועיות וגם אמצעי תקשורת בין הנהלת הארגון לבין עובדיה. אלו בלוגים 'קבוצתיים' למעשה, ויש בכך החטאה מסוימת, היות שבלוג – הוא קודם כל – אישי.

בלוגים של מנהלים

בעיני, הבלוגים המרתקים מכולם הם בלוגים של מנהלים ומומחי ידע. מנהלים מבינים כי הבלוג מאפשר להם לפנות ישירות אל ציבור העובדים או הלקוחות במסרים ישירים, הנכתבים בלשון אישית, ישירה, וללא תיווך – ועל כן, מאוד אפקטיביים. סוג אחר של בלוגים כאלה הם אתרים אישיים של מומחים בתחומם, אשר חפצים לחקור, ליצור ידע חדש, לפרסם אותו, לקבל עליו תגובות, להשביח אותו, ובכך ליצור קבוצת ענין מקצועית כשהמומחה – במרכזה.

מה קורה כיום?
הארגונים עדיין לא הגיעו לפתיחות ולבשלות מלאה לאפשר לשימוש מסיבי בבלוגים לצורך תקשורת וליצירת ידע חדש. חלקם עדיין 'שקועים' בחילופי דוא"ל ועדיין לא עומדים על החיוניות של בלוגים ככלי ליצירת ידע ארגוני.
ארגונים נמצאים כיום בתהליך התפכחות ממערכות טכנולוגיות חובקות ארגון שהוקמו כדי 'ללכוד' את הידע הסמוי ממוחם של העובדים וקטלוגו וקוראים לכך 'ניהול ידע'.יותר ויותר רואים דוגמאות למנכ"לים הכותבים בבלוגים, ושל ארגונים המאפשרים לכל עובד ידע להקים בלוגים בתוך הארגון, כדרך שבה עובדי הידע יוכלו לכתוב מה הם יודעים בנוח. לא בכוח. הכוח הוא בפרסום הידע, בהפצתו ובפרסומו. בלוג הוא תשתית זמינה, חופשית, פתוחה, המאפשרת לעובד לספר את הסיפור שלו.

ממה צריך להיזהר?
הארגון, בנסותו להתמודד עם אתגרי ידע, משקיע משאבים בהנעת תהליכי למידה ארגונית וניהול ידע ובתמיכה בתהליכים אלו באמצעות תשתיות תומכת ידע (גם תשתיות טכנולוגיות). חשוב שמתן אפשרות להקמת אתרי-ידע אישיים בארגון לא תיתפס ולא תמוצב כעוד 'שירות ידע', כ Feature טכנולוגי נוסף, או כאופנה חולפת. אתר ידע אישי אינו מטרה בפני עצמה או פתרון טכנולוגי אלא עומד בלב תפיסת ניהול הידע הארגוני. האתגר הניהולי והעסקי עימו מתמודד ארגון בעידן הידע הוא איך לעשות שימוש מושכל בידע הנצבר והידע הנוצר בארגון למימוש הייעוד העסקי של הארגון – מובילות בשוק תחרותי. הידע הזה, הוא המנוע ליצירת ערכים עסקיים חדשים: מוצרים מתקדמים, שיטות עבודה מתקדמות, תפיסות ניהוליות חדשניות.

איך מתחילים? בהתחלה!
כדי להתחיל בתהליך באופן מוצלח, צריך להתחבר לעשייה הקיימת כבר בארגון, רק לצעוד עוד Extra mile אחד:
• הארגון צריך למפות את תחומי הידע שבליבת העיסוק שלו (כאלו שהארגון רואה אותם כראויים להשקעה וכתורמים ישירות לביזנס) – זו אגב, הטקסונומיה הארגונית הרלוונטית. לא 'עץ תיוק המסמכים'.
• הארגון צריך לאתר את המומחים בכל תחום ליבה שכזה (לפחות מומחה אחד. בד"כ יש אחד כזה, לעתים יש יותר מאחד, אבל זה 'צרות של עשירים', האתגר הוא למצוא את הראשון).
• הארגון צריך להקצות 'סביבה' אישית לכל מומחה כזה (בעצם – להרחיב את 'סביבת העבודה' של אותו עובד גם לסביבה 'וירטואלית') אשר בה תתהווה צמת-ידע בתחום הליבה.

סיכום
יש סינדרום מוטעה באשר ל 'ידע זה כוח': הכוח של המומחה הוא בכך שהוא חושף מה הוא יודע ולא בכך שהוא שומר את הידע לעצמו. מומחה מייחל שישאלו אותו, שייוועצו בו, שיביאו את הידע שלו למימוש פרקטי. על כן, כאשר מומחה-ידע מקבל 'סביבה' אישית לפתוח הידע שלו – זו ההכרה, ההוקרה והתגמול האפקטיביים ביותר שארגון יכול לתת לעובדים שלו, בעידן הידע.

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

10 Responses to ארגון בעידן הידע – על רשת של אנשים ואתרי ידע

  1. מאת אשר עידן‏:

    המאמר חשוב משום שהוא רותם את ווב 2.0 לתחום ניהול הידע הארגוני. דבר זה יש בו כדי להתגבר על חלק גדול מהבעיות של ניהול הידע בעידן הדם וובי ובעידן ווב 1.0

  2. מאת סחבק‏:

    אחלה, אבל מה שמטריד אותי עדיין, זה הישום של זה.
    מה הכוונה? על מנת שיוצרו דיאלוגים אמיתיים שיביאו ליצירת ידע חדש ומועיל (להבדיל ממידע), זה מצריך השתתפות פעילה של הקהילה מסביב.
    באוירה ארגונית, של משרד, מוכוון פרויקטים ודד-ליין, אני לא רואה את זה קורה.
    ד"א, אני לא מטיל ספק באפשרות שהבלוג יכול להוכיח את עצמו ככלי משמעותי בפיתוח הידע הארגוני, אבל אני לא רואה את זה קורה בסביבה הארגונית. אני תוהה האם העובדים באמת ישתמשו בזה בצורה שאתה מכוון אליה.
    יש פה דפוס חשיבה שמוטמע עמוק מאוד בתרבות הארגונית של הארגון הגדול (corporate) ותמהני אם מהלך כזה יכה שורשים.
    ככה שהשאלה הגדולה שעולה אצלי היא – עד כמה זה ישים?
    איך אני יכול "לחנך" ציבור עובדים גדול שחי בסביבה ארגונית מסוימת להתחיל לעבוד ולחלוק ידע בצורה יעילה כזו?
    אני לא בטוח שכל מה שעובד בעולם הרחב, בזמנו הפרטי של כל אדם, תחת מעטה אנונימיות שהרשת מציעה יעבוד גם בסביבה ארגונית. זאת שאלה שהיא בעיקרה פסיכולוגית/סוציולוגית ואין לי את הכלים לענות עליה כ"כ, אבל לדעתי היא מהותית.

    ד"א, ח"ח על הפוסט נהניתי מאוד (כרגיל) לקרוא.

    – סחבק

  3. מאת יגאל חמיש‏:

    במקום להשקיע מאמץ בהקמת פורטל ארגוני 'מלמעלה' ולנסות לשכנע להצטרף אליו, לתרום מסמכים, קישורים ושאר ירקות, צריך להשקיע את המאמץ בפתוח הידע האמיתי החיוני הקריטי הנדרש לארגון.

    במקום להקים עשרות אתרים ('קהילות?!') ולחזר אחרי אנשים ישייכנסו ויתכבו משהו, ואח"כ להתפלא 'למה לא זורמים מיים בצנרת', צריך לפנות למקור המים.

    את זה צריך לעשות 'מלמטה', כלומר אצל עובדי הידע.

    הארגון צריך להחליט מהם תחומי הידע שבליבת העיסוק שלו, אח"ב צריך לאתר מי (באמת) אותם חמישה עד עשרה המומחים היודעים (באמת) את אותו תחום-ידע קריטי, ואז – להעניק להם סביבה תומכת ידע, בדמות אתר-ידע אישי באינטרה-נט הארגוני ('בלוג') שהיה מבוסס על עובד הידע עצמו כמקור ידע, כמי שענינו בלמידה ובלימוד, בפתוח הידע, בשתוף ידע עם עמיתים המעוניינים כמונו ללמוד ולפתח ידע.

    מי שיודע באמת, אינו מעוניין באתר לצורך PR, אלא כל עניינו הוא בידע. הוא גם אינו אנונימי בארגון וזה מייתר את הצורך לעסוק בשאלת הזהות הסמויה. ה Setting הארגוני שונה מעט מה Setting של רשת האינטרנט, למרות שבעלי ידע אמיתיים נמצאים גם שם וגם שם, בזהותם המלאה.

    'ידע לא הולך בוח, רק בנוח' ולכן – רק בדרך זו יתחילו להתקהל קהילות אמיתיות של מומחים סביב הדמות המרכזית בתחום הידע הספציפי.

    רק כך, יהיה פתוח אמיתי של ידע ליבה שיביא לפתוח מוצרים חדשים וזאת לתמיכה ביעדיו העסקיים של הארגון – להיות מוביל בתחומו.

    יש דוגמאות רבות לכך בחו"ל, בארגונים גלובליים, ויש גם 'התחלות בנייה' בישראל.

  4. מאת יגאל חמיש‏:

    על מה שכתבת ועל העניין שאתה מגלה ברשימות שלי.

  5. מאת סחבק‏:

    אתה יכול לתת דוגמאות למקומות שמיישמים שיטה כזו?

  6. מאת יגאל חמיש‏:

    חלק ציינתי בגוף הרשימה עצמה.
    דוגמה מאינטל, תוכל לקרוא כאן: http://www.notes.co.il/eitan/11891.asp.

  7. מאת ANN‏:

    המאמר כתוב היטב ובצורה המאפשרת לעמוד על חשיבות כלי נוסף לקשר.

  8. מאת ערן‏:

    אחלה מאמר, תמשיך ככה

  9. פינגבאק: בְּליגַה ארגונית | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *