אתרי-ידע אישיים בארגון – כמחוללי קהילות ידע

האם הבלוגים 'יחליפו' קהילות ידע?

שאלה זו עלתה כאן  לפני זמן רב בטרם היה ברור מהו הבלוג ומה יתרונותיו, בהיבט הארגוני. מסתבר כי המענה לשאלה זו הולך ומתגבש בעצם העת הזו.

אתרישי
אתר אישי בארגון, הוא המקום המיטבי בו מומחה ובעל ידע יכול לשתף בידע שלו באופן חופשי, פתוח וב 'נוח', לא "בכוח", ובכך, המיצוי הנכון של המשפט 'ידע זה כוח', כאשר הכוח הוא בשיתוף הידע ובצמיחתו. רשת של אתרי-ידע אישיים בארגון, היא למעשה רשת הידע הארגונית האפקטיבית ביותר לשיתוף בידע הקריטי לארגון.
אתרי-ידע אישיים בארגון, מה שנקרא לעתים גם בלוג ארגוני, Corporate Blog ועוד, אינם תופעה נפוצה עדיין, בארץ. בארגונים בחו"ל התופעה מתרחבת לאט, אך עדיין מעניין להבין מדוע ישנן חברות שיש להן 'בלוג' ואחרות לא. לא פחות מעניין להבין מדוע יש מנהלים המפרסמים בלוגים ואחרים לא. מה שברור הוא, כי מנהלים צופים כי ב 2006 יהיה עליהם לקדם הקמת בלוגים בארגוניהם, אם בכדי להעביר מסרים לציבור העובדים או הלקוחות, או – בכדי לדעת מה חושבים עליהם….
להבנות את הבלתי מובנה
מעבר לכך, המאמצים של ארגונים 'ללכוד' את הידע החיוני לארגון באמצעים טכנולוגיים הוא מאמץ עקר. ידע נוצר (רק) ברשתות, זורם (רק) באופן חופשי, לא באופן היררכי ולא ניתן לתיעול אמצעים מלאכותיים. ידע הוא בלתי מובנה ועל כן, זה מציג את השאלה: האם אפשר להבנות את הבלתי מובנה?

למה בלוגים ארגוניים 'עובדים'?
תיאור מעניין מופיע בבלוג של Hugh Macleod, המנסה להסביר מדוע בלוגים ארגוניים 'עובדים'. בהישען על ה – Cluetrain Manifesto הגורס כי 'שווקים הם שיחות', מסביר הכותב כי בלוגים ארגוניים מתפקדים כ 'ממברנה נקבובית' המאפשרת תנועה וזרימה דו כיוונית של ידע מהלקוחות לספקים והפוך. אצלנו בארץ, עמיתי, ניר אופיר מ 'תפוז' כתב מדוע לדעתו כדאי להקים בלןג עסקי. זה אמנם לא בדיוק אתר-ידע אישי בארגון, אבל המגמה הכללית היא באותו הכיוון.

אמנם רק 3%, אבל…
Chris Anderson, העורך האחראי של המגזין Wired החליט ליטול יוזמה, למפות את הבלוגים והבלוגרים הארגוניים, ולפרסם את ממצאיו. הוא כותב על כך בבלוג המרתק שלו הנקרא Long Tail. לצורך כך, הוא, יחד עם Social Text הקימו Wiki המתעד את הבלוגים של הארגונים הנכללים ב Fortune 500, הם גילו כי רק שלושה אחוז מחמש מאות החברות מפעילות בלוגים.

על ניתוח הנתונים, משמעותם והתוכניות להמשך, תוכלו לקרוא ברשימה מרתקת כאן.

למה קהילות נקהלות? אילו קהילות תיקהלנה?

מענה לשאלה זו מגיע בדמות הבלוגים הארגוניים כמחוללי קהילות. אנחנו רואים כבר היווצרותן של קהילות (מה שנקרא Communities of Practice) סביב בלוגים בארגון. זו בהחלט תחילתה של היווצרות רשת הידע הארגונית האמיתית, זו אשר בה זורם הידע החיוני לארגון. המגמה הזו מחלחלת מחוץ לארגון, פנימה. ארגונים עושים שימוש בבלוגים לצורכי שיווק, קשר עם לקוחות, בחינת רעיונות למוצרים חדשים ועוד. בדומה להתפתחות של האינטרנט – תחילה היה האינטרנט, אח"כ האינטרה-נט וכיום האקסטרה-נט (המחבר בין פנים לחוץ), כך גם קורה בעניין הבלוגים: זו תופעה שהחלה על ידי כותבים פרטיים, ממשיכה בכותבים מהארגון המכוונים לציבור שנמצא מחוץ לארגון, וכעת עולה וגדל מספרם של בלוגים ואתרי-ידע אישיים של מומחים בתוך ארגונים. זו הקהילה במיטבה: רשתות-עניין של מומחים מתוך הארגון המתחילים בדיאלוג סביב אתר-ידע אישי של מומחה.

 

מה מבינים בחו"ל, שלא מבינים כאן?! האם סבורים כאן שאפשר להבנות את הבלתי מובנה?

וגם, מה לדעתכם צריך לכלול הקוד האתי של בלוגרים בארגון?

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 Responses to אתרי-ידע אישיים בארגון – כמחוללי קהילות ידע

  1. מאת Alon‏:

    בלוגים ארגוניים הרי הם החמצן האמיתי של הידע הארגוני.
    האמת שתפיסת הבלוגים מושתת על הצורך בשינוי מהותי של המבנה החברתי והעסקי של העסק. בלוגים מאפשרים הררכיה של ידע כאלטרנטיבה להררכיה של כוח או הררכיה של מחוייבות לארגון ( המנהל מחוייב למטרות הארגון יותר מאחרים ולכן גם מתוגמל ישירות על ידי הארגון).
    אני מצטרף לרעיון שאתה מעלה ומחזק אותו. על העקרון של עובדי ידע והשינוי הנדרש במבנה ובתהליך העסקי כדי להגיע ליכולות שאתה מתאר כתבתי בבלוגים באתר של עמי סלנט
    http://www.i-zm.info

    ובלוג האישי שלי
    http://www.ipaper.co.il/alon

  2. ההיסטוריה הוכיחה מאז ומעולם שסיעור מוחות זה יופי, אבל העולם התקדם ת-מ-י-ד בזכות יחידים. איין ריאנד הקצינה את זה במרד הנפילים המשפט אבל גם המשפט המפורסם בעולם צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות נכון כאן. בימים אלה ממש עלה לאוויר אתר א-ב בחינוך ביתי כחוד החנית לשינוי החינוך בישראל . כל מי שחושב שבית הספר צריך ללשוב למאה מנה בא המאה ה 19 מוזמן לתמוך בנו א-ב בחינוך ביתי מידענות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *