ניהול ידע – הפורטל הארגוני הראשון

בעולם התוכן של ניהול הידע והלמידה הארגונית, כבכל עולם תוכן, יש שפה ומושגים. בהמשך, אתאר מדי פעם מונח או מושג מעולם התוכן הזה. הנה כמה דוגמאות: מוביל ידע, מוקד ידע, קהילת ידע וגם – פורטל.
הפעם אסקור בקצרה את המונח פורטל (Portal).
פורטל הוא אתר WEB, תשתית טכנולוגית היוצרת שער כניסה לנתונים, למידע ולידע הנדרש לכל צרכן. המונח Portal נגזר מהמלה Port, שער.
ומה כשעוברים את השער, ונכנסים 'פנימה'?
'בפנים' אמור הפורטל לספק את כל השירותים המרכיבים את סביבת העבודה הנוחה לצרכן, לעובד הידע: דואר אלקטרוני, מנוע חיפוש, שירותי אכסון, ארגון ואחזור של הידע הנדרש, דיונים וירטואליים ועוד.

מה בעצם 'קורה' בפורטל?
שער כניסה זה מהווה בעצם סביבה בה מתרחשת פעילות מרובת-משתתפים. זו סביבה בה מתקיים הקשר M2M, כלומר: Many to Many ('רבים לרבים'), כל-אחד לכל-אחד. סביבה פתוחה לכל, או סגורה לקבוצה ייחודית המעוניינת בכך. בפורטל מתנהלים חילופי ידע, ויצירת ידע חדש.

באופן מטאפורי, אפשר להתבונן על באר המים התנ"כית כעל הפורטל הארגוני הראשון.בנות ישראל היו מגיעות מעת-לעת אל הבאר, כל אחת מדרך ארוכה, או-אז היו משחררות את הגמלים לרעות, ומתפנות לעסוק במילוי כדי המים שהביאו אתן.

 

ומה עוד? ההתרחשות המשמעותית ביותר: סביב הבאר, בעת מילוי כדי המים, רשת הידע הייתה נפרסת, הסיפורים היו מתגלגלים: על הכפר, על השבט, על ראש השבט, על החיים, על הצאן והבקר, מצב הזריעה והתבואה, עונות השנה, על מחלות וילדים, על לידות ומוות ומה לא. מידע החל עובר מכפר לכפר, משבט לשבט, עובדות ודעות היו מוחלפות זו בזו, ידע חדש היה נוצר. ידע זה היה חוזר לכפר, וחוזר חלילה.

אז לא היה חשוב Look & feel אחיד, כולם נראו אותו דבר, מה שהיה חשוב בבאר היו המים: יש מים, אין מים, זכים יותר או פחות, יש זרימה, עוצמת הזרימה. וכנ"ל בסיפורים לצד הבאר: חדשים? מעניינים? מי המְסָפֵר? חדש בכפר? קרוב למקורות הידע?

כשמסתכלים על הפורטל כיום בארגון, השאלות – דומות.

 

נקודת מוצא לעיון על פורטלים

מגזין מקוון: http://www.portalsmag.com

פורסם בקטגוריה תשתיות תומכות ידע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 Responses to ניהול ידע – הפורטל הארגוני הראשון

  1. מאת צפריר‏:

    אולם אם אתה רוצה להיות קצת יותר מעשי, קש את כיכר השוק.

    חיפוש מהיר העלה שתי תוכנות רלוונטיות לתחום ששמן הוא "אגורה"

    http://acity.sourceforge.net/

    http://www.w-agora.net/

    גם שער העיר ידוע כמקום "החלפת מידע" (ובעברית: רכילות)

    כמה משלמים היום למרכל מקצועי?

  2. מאת יגאל חמיש‏:

    צפריר, תודה.

    מהניסיון שלי בארגונים, בכל הקשור בידע ומקורותיו, השימוש במטאפורה ובמבט רומנטי – שזור היטב בסיפור הארגוני, וזה מאוד מעשי בעולם הידע.

    לא הכרתי את תוכנת ה-AGORA קודם לכן, אם כי ברור למה נבחרה "כיכר השוק" מהעת הרומאית ליישום תוכנה כדגם של יישום לניהול ושיתוף בידע, שהרי השיח, הויכוח והסיפור בפורום שבכיכר השוק היוו מעיין נובע של רעיונות חדשים (ידע חדש).

  3. מאת יגאל חמיש‏:

    ערב טוב,

    אכן, האבחנה בארגונים בין נתונים, לבין מידע ולבין ידע (ומעל לזאת: חוכמה) – אינה בהירה וחדה די הצורך.
    חשוב בהחלט להבהיר ולמקד וכחלק מפעילותי המקצועית בתחום אני מקדיש דווקא לחידוד האבחנה הזו 'אנרגיות' רבות בשנים האחרונות, ולא לבלבול בתחום. העניין מורכב, ועוד אקדיש לו מאמר מתאים. (רק התחלתי את המסע שלי ב 'רשימות'…).

    קצת מורכב, אבל – ניקח דקה כדי להמחיש את העניין, בליווי דוגמא קצרה:
    הפוסט שכתבתי בנושא זה הוא הידע שלי בנושא זה. זו תמצית הידע שלי נכון לרגע הכתיבה (ייצור הידע החדש), על סמך הנתונים שיש בידי, נתונים אותם קבצתי ממקורות שונים, הענקתי להם ערך ובכך הם הפכו למידע בעל משמעות עבורי. מידע זה שימש אותי כבסיס לכתיבת הפוסט: מה שכתבתי, כלומר: מה שהקוראים קראו באתר – הוא הידע שלי.
    אבל בכך לא די: עבור מי שקראת את הפוסט – הידע שלי (הפוסט שכתבתי) – הוא נתון. יש עוד נתונים רבים אחרים – מאמרים, מחקרים, רשימות, אתרים, שיחות ועוד – המהווים עבור אותו קורא – נתונים.
    כשהקורא מעניק משמעות לנתון זה, הפוסט הופך למידע אותו הקורא יכול לשמור לעצמו, לתייק, לאחזר וכו'. כשהקורא מגיב על הפוסט הזה – זהו הידע (החדש) שלו המתבסס על הנתונים והמידע שיצרו אותו.

    ולעניין האנלוגיה שלטעמי אינה מפורכת כלל ועיקר, בטח שלא בהיבט הארגוני.
    על פי המטאפורה שהבאתי, שאלות רבות מעלה הארגון בעניין הידע, או 'המים': יש מים, אין מים, למה אין? מים זכים יותר או פחות, למה?יש זרימה/אין זרימה, עוצמת הזרימה, כיוון הזרימה, כמה תעלות נחצבו במקביל? האם כולן מתועלות לוקטור אחד?

    האנלוגיה אותה אני הבאתי כדי להדגים את מקורותיו של הפורטל הארגוני עוסקת בשיח שהתרחש סביב באר המים התנ"כית. הבאר עצמה, והמים, הם רק מטאפורה. ככר השוק הרומאית היא כבר 'פיתוח' מאוחר יותר של ה'קונספט' הפורטלי.

    הידע הזורם ברשתות שליד הבאר, בכיכר השוק, בחדר האוכל, בפינות-הקפה, במסדרונות, בשיח הארגוני הלא-פורמלי ומובנה – דווקא הוא הידע הערכי מכולם. זה האתגר האמיתי של ניהול הידע הגדול בארגון.

    לסיום, נזכרתי במשהו.
    קולגה שלי, Dave Snowden, מחברת IBM, נוהג לאמר תמיד על המרחק שבין הידע הסמוי לידע הגלוי, ועל מה שאובד בדרך, כך:

    You always know more than you can tell, and you always tell more then you can write

  4. פינגבאק: ניהול (ידע) נכון – ע"פ 'מר ניהול-ידע' | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

  5. פינגבאק: ניהול ידע – אמון ארגוני כתשתית תומכת ידע | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *