ניהול בעידן הידע – על רגש כחוכמה מעשית

סיפור על סיפורי ניהול
איך אוסף הולך וגדל של עצות ניהוליות למנהלים בכירים משנה צורה, מתגלגל מיד אל יד ומגיע להיות להיט ניהולי? המאמר הזה מביא את הסיפור על הסיפורים הניהוליים המרתקים של מנכ"לים בתאגידים גדולים. הסיפורים נאספו במשך השנים, נמסר כמדריך 'סודי' (הדואליות של שיתוף בידע…) ממנכ"ל למנכ"ל, המקורבים לאותה רשת'. עותק המאמר, כאן.

מידע סמוי לידע גלוי

הנה קישור מעניין לרשימה של אנטון, בלוגר החי בפיליפינים, המביא כמה פתגמי חוכמה מעשית מעולם הניהול, בעקבות הספר Swanson's Unwritten Rules of Management, של המחבר Bill Swanson, שהוא אחד הגלגלולים של אוסף הפתגמים הזה. באופן אישי אחד הפתגמים ברשימה הזכיר לי משהו.

You remember 1/3 of what you read, 1/2 of what people tell you, but 100 percent of what you feel

זה הזכיר לי במידה מרובה את המסלול שבין הידע הסמוי לידע הגלוי, כפי שביטא אותו Dave Snowden הנוהג לומר:

You always know more then you can tell, and you can always tell more then you can write down

ניהול (בעידן ה)ידע – ה 'רך' וה 'קשה' – משנים צורה..

אני טוען כבר זמן רב כי ניהול ידע הוא למעשה ניהול בעידן הידע. בעידן הידע, הידע נמצא לרוב 'בקצה' אצל עובד הידע, דבר המחייב את עובד הידע לשנות את תפיסת הפעולה שלו, להיות אחראי ומוביל בכל הקשור באחריותו ליצירת ידע חדש, לשיתוף, שימור, תיעוד והפצה של הידע עם העמיתים שלו לטובת מימוש מיטבי של יעדי הארגון. גם המנהל בעידן הידע חייב לשנות את תפיסת הפעולה שלו: מתוך הכרה כי למנהל כבר אין בלעדיות על הידע, נדרשת ממנו מיומנות ניהול אחרת מבעבר. הוא הופך לאחראי לכך שעובדיו יידעו כמה שיותר. הוא חייב לאפשר להם סביבה נוחה ליצירת הידע, לתת כבוד ליד וכבוד ליודע.

השינוי אצל העובד (שהופך למנהל ידע) ואצל המנהל (שרוכש ידע ניהולי חדש) משנים את המאזן של רך-קשה בניהול ידע. ניהול נתפס בעבר כמשהו קשה, נוקשה, קשור בנהלים, במסגרות, בהנחיות אנכיות. הניהול הופך כיום לנושא רך: מנהלים עסוקים היות באיתור דרכים יעילות ל 'הגיע' אל העובדים שלהם (אפילו במודל 'ניהול באמצעות Baseball…) וכך, אל הידע של העובדים שלהם, בדרכים רכות יותר, כך עולה החשיבות של השימוש בסיפור ככלי לתקשורת, להעברת ידע, ליצירת חזון משותף ולמידה ארגונית. באופן דומה, הידע, שבעבר נתפס כ 'רך', אמורפי, בלתי ניתן לכימות, מורכב לאיתור, מיון, תיעוד, הופך כיום למשהו יותר 'קשה'. ארגונים עוסקים כיום במאמצים רבים להבנות את הידע, לתעד אותו ולנהל אותו.

ולכן, רגש, הופך לכלי מאוד מעשי בניהול הידע בארגון. טכנולוגיה (כמו למשל: בלוג ארגוני, אתר אישי בארגון) הופכת להיות כלי לתיעוד סיפורים וידע, תובנות וגם תחושות ורגשות.

אגב, מי שמעוניין בעותק של ספרו של Swanson, יוכל לבקשו כאן.

פורסם בקטגוריה מנהלים כמספרי סיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *